מיניות ועיסוק העבר בזנות עם קטי גבעוני

קטי גבעוני (00:00.078)
לא חוויתי עונג סביב מיניות, ולא חוויתי איזשהו משהו של בחירה גם, כאילו של בדיקה של גבולות והרגשה, ומה נעים לי ומה לא נעים לי, ומישהו שבצד השני באמת דואג לך, וגם רוצה שתהני, כאילו, לא חוויתי את זה בחוויות המיניות הראשונות שלי.
כן, כן, היינו חייבים הסקס.
רעות (00:27.854)
שלום בנות, מה קורה? למי שלום מכירה אותי, אז היי, אני ראו את המנחה של הפודקאסט הזה. בוא אנחנו מדברים על מיניות, רווקות, דייטינג וכל הנושאים שכיף לדבר עליהם עם בנות. וכמובן שאתם מוזמנים ומוזמנות לעקוב באינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק. והכי חשוב להירשם לערוץ היוטיוב, שם תוכלו לראות מלא סרטונים ותקרבו אותי צד נוסף להרוויח כסף מהרוץ היוטיוב.
אז השבוע חזרתי מבנצחו בולגריה, אז באמת רציתי להגיד שזהו, נגמר. אני מקווה שאין יותר איחורים עד סוף העונה עם הפרקים. ומדעת על סוף העונה, אני מתכננת לכם כבר את האירוע הליב הבא. אני חושבת שבגלל העומס זה יהיה פשוט הקלטה בליב. תרשמו לי גם בשאלון למטה, עם מי הייתם רוצות שאני אעשה הקלטה בליב לפרק האחרון לעונה.
וכמובן אני מזמינה אתכן להירשם לעתכונים בתופס שיש בתיאור של הפרק או בכל מקום בעצם ואני באמת מזירה מראש שזה הולך להיות אירוע קטן אז כן תירשמו לעתכונים כדי שתהיו הראשונות לדעת על מתי הוא קורה ואיפה הוא קורה ונכון שכמו שקמם כאן סאנט ומלב בעצם כל התקופה שהייתי בבנסקו היו הרבה בעיות עם ההציעה של הפרקים אני לא אשכר לכם אני לגמרי רואה את ההשפעה של זה במספרי האזנות שזה ממש מבאס
אז אני גם לקחת את ההזדמנות להזכיר לכן שאם עדיין לא עשיתן את זה, תדרגו את הפודקאסט וכמובן תלחצו על במעקב, על פולו, ואני אעשה כל מה שאני יכולה כדי שאתה פרקים יחזרו למתכולת הרגילה. ובאמת טסתי בשבת בלילה, אחרי יום אחרון ממש כיפי בסופיה, והאמת הייתה לי נחיתה לא רקה בכלל. ממש כשהעליתי על המטוס בסופיה, קיבלתי הודעה מהאחותי שסבתא שלי נפטרה.
ישר התקשרתי לאבא שלי בוואטסאפ, תוך כדי שאני על המטוס כבר, כן? אנשים עושים את הבורדינג, ואני אומרת לו, מה קורה? אז הוא אומר לי, כנראה יש בעיה עם הסבתא. אני כזה, מה? מה יש בעיה? לירז אמרה לי שהיא נפטרה. אז הוא אומר, כן, כן, יכול להיות שהיא מתה. וככה, בכל שערת רגשות האלה, אני באמת מבינה שניסתו להחיות אותה, אבל היא באמת נפטרה, ופשוט ככה טסתי עם הידיעה הזאת.
רעות (02:50.446)
ולמזלי הצלחתי להגיע להלוויה ואני לא אשכר ש… חשבתי שאני לא אפקה כי היו לה הרבה נחדים, אני לא הייתי הנחדה שהכי קרובה אליה והיא באמת מתה בשבעה טובה ובמיטה שלה שזה באמת מה שתמיד רצינו, כאילו לא רצינו בית חולים אבל באמת שהייתי בהלוויה, קלטתי שזהו, כאילו זו הסבתא האחרונה שלי והתחלתי לפקוד שם וזה היה יום ממש הזוי כי…
במהן אקט אירוני, מהלוויה הייתי צריכה להמשיך לחתונה של אמית, שהיה הקו הוסט שלי בפודקאסט מהקטה, אותו סגרנו ממש לפני התיסה שלי. אז התלבטתי הרבה, דיברתי עם אמא רבנית, מה שנקרא, עם אמא שלי, והיא אמרה לי שתמיד זה מצווה לשמח, די חתן וקלה, וכל הסיפור הכרות שלהם הקלטנו בפודקאסט, אז הרגשתי כזה חלק מהסיפור שלהם.
אז הלכתי לשם וגם כמובן הם ריקשו אותי אז בחיתי גם בחופה שלהם אז בקיצור זה היה היום עם הרבה בחי ואני בכלל חזרתי לארץ בתאריך שחזרתי בו בכלל בשביל תור לרופא שיניים ובגלל שדודה שלי לא נמצאת במצב טוב וזה היה פשוט שבוע מזה הזה אני לא אשכר נחיתה הכי לא רקה שיכולה להיות תוך כדי אני מנסה להתרגל לחום וללחות הבלתי נסבלים של תל אביב
ולהגעגועים לשגרה שלי בבנסקו ורצה בין השבעה לדודה שלי ומנסה לעבוד ודי קורסת עבר שבוע ולא ראיתי חברה אחת מאז שהגעתי שתבינו באמת אז החלטתי שככה בפרק הבא אני אספר לכן על הימים האחרונים שלי בבנסקו ואולי אם אתה ישו אני אתן לכם כזה הלאסאפ דאט כי קוראים הרבה דברים בחודשים האחרונים שדי משביטים אותי והם כולם קשורים לשיניים שלי
וכמובן כמובן המאזינות שהן חלק ממועדון החסות, the Bad Beaches, אתן תקבלו את כל הרנדאון על כל מה שהיה שם בבנס קור כולל הדרטי דיטלס בפרק אקסקלוסיבי לכן. אבל היום רציתי לספר לכם קצת על סבתא שלי, כי היה לה באמת סיפור מעורר השראה. הייתה הסבתא היחידה שלי שהכרתי היא מגיל 10 בערך. היא הייתה מהצד התלמני של המשפחה. כן כאילו גדלתי אותה ואני לא אשכח שבמסיבת גיוס שלי.
רעות (05:13.422)
היא באה אליי ואמרה לי, תקרבי, תקרבי והוא הציע לי שטר של 200 שקל מהחזיה ונתנה לי ובאמת כאילו כשהייתי קטנה הזיכרון היחיד שיש לי ממנה זה שהייתה שוטפת לנו את הפנים עם סבון קשה על הבוקר כי היא ג'רמופובית וכמובן זה עבר לאבא שלי וכמובן אמא שלי מהצד השני היא מרוקאית אז מתבעה יכולה את ניקיון אז עכשיו זה מסביר לכן את כל התלונות של אורטל שאומרת שבכול אני מבולגנת
זה למה? כי כל הצדדים אצלי חולי ניקיון. אבל בשנים האחרונות, כשהיא התחילה קצת כזה לדאוך, אז התחלתי כזה לצלם אותה ולראיין אותה. תמיד ידעתי שהיה לה סיפור מאוד מיוחד, ותמיד הייתי מקבלת כאלה pieces of the story, ורציתי לשמוע את זה ממנה, אוקיי? אז באמת גיליתי שכשהם עלו מתימן, היא הייתה צעירה, בת 16, וכשהם הגיעו לארץ, חיתנו אותה עם גבר שהיא לא רצתה.
בלילה הראשון אומרים שהיא ברכה ברגל מאיפה שהם גרו בחזרה עד שהגיעה למושב שבו היא גרה עצוף חייה והיא הייתה הבבת עיניו של אבא שלה אז בצד חריג מאוד לאותה תקופה, אוקיי? הוא אפשר לה לא לחזור לבעלה והם התגרשו שתבינו, אנחנו כאילו מדברות על שנות החמישים חיים במעברות בישראל וזוג צעיר מתגרש
ואז לאחר מכן ניפגשה את סבא שלי, אליוי תמיד אמרה שהוא היה חתיך ולכן היא רצתה להתחתן איתו. נולדו לשמונה ילדים כשהצעיר ביניהם נולד עם תזמונת דאון והסיפור שהיא תמיד הייתה מספרת זה שהרופא אמר לה ולסבא שלי שהוא יכול לשלוח את הילד הזה לאיזשהו מוסד ובאותו רגע לפי מה שהיא מספרת סבא שלי מאוד התראהם
ויצא מהמשרד של הרופא והם כאילו אמרו, מה פתאום? כאילו את הילד שלנו אנחנו לא נשלח לשום מוסד. הם גיתלו אותו בתור כזה ילד רגיל, אפילו שלחו אותו על הבצפר. והוא גם תמיד כשהוא גדל, הוא היה אומר לנו כמה הוא במרכאות מפגר קל, אוקיי? ובאמת, יש לו עבודה והכול, ובמושב מכירים אותו בתור הרחלן הראשי. ובחמשתריה שנים האחרונות הם חיו ביחד, היא והוא. היא שומרת עליו והוא שומר עליה.
רעות (07:31.342)
בעלה, בעצם סבא שלי נפטר לפני זה, שלושים שנה, והיא חיה לבד, אבל לבד ואיתו ועם כולנו, והיא הייתה אישה ממש חזקה, כאילו, וגדלה, ילדים, למופת, וכשהיינו באים לבקר אותם, מגיל מאוד צעיר, אחרי היה לי כיף לראות אותה מתגלגלת מצחוק מאחד הדודים שלי, הדוד המשוגע שלי, או כשהוא היה מדבר על מישהי מהעבר שלו, והיא הייתה זורקת משהו בסגנון, ההיא מהקסטל, הוחלל אותה. אוקיי?
ככה הייתה מדברת וכשהייתי צעירה יותר אז מה שהיה מחבר אותנו זה לצנלובלות והייתי מדברת איתה על זה בשנים האחרונות היא אפילו הייתה מגרשת אותי כי אני מפריעה לה לראות איזו סדרה או איזו צנלובל התורכית, אוקיי אז נכון, בדיעבד הייתי יכולה להישאר בבנסקו עוד חודש אבל באמת זה היה משמיים שהגעתי לארץ וזכיתי ככה ללוות אותה בדרכה האחרונה אז אני לא צריכה לבוא ולהמליץ לכם ולהגיד לכם
תהיו עם המשפחה שלכם, כל עוד הם חיים, אתם כבר יודעות את זה. אבל אני כן אמליט לעשות כמה שיותר סרטונים וגם להביא אותם לאיזושהי תקיעה, כי ישר שהגעתי לארץ, חיפשתי בדרו בוקס את המילה ספתה, ועלה לי התקיעה עם התמונות שלה והסרטונים, וזה באמת יקר מפז. אז זהו, תודה שהקשבתם, ותודה על הסבלנות המדהימה שלכם.
רעות (08:56.366)
כוחה הבאה לקטי גבעוני, בעלים של חברת שיווק, המתמחה באי קומרס והכל מאחורי הפודקאסט קלד עימיוני, העוסק בעברה בזנות. תודה שהגעת להתארח בפודקאסט. רכן, אני שמחה שאת פה. אני בכלל צפיתי בח לפני חצי שנה בסדרת רשת שנקראת עד העונג הבא. שם דיברת על המיניות שלך.
אז הכיף.
קטי גבעוני (09:20.11)
נכון? זה הפעם הראשונה בכלל שיצאתי בפנים גלויות עם משהו מעברי.
כי עד אז הייתה, הייתו שר עיונות אבל באנונימי
כן, הייתי מתראנת פה ושם באנוניבי, אבל זה היה פעם ראשונה שסכמתי להצטלם ולדבר על משהו בגלוי.
כן, ואז שפתאום ראיתי מישהי אחת המאזינות שלחה לי איזה סרטון של מישהי שמדברת על העבר שלה, שהיא עבדה בזנות ויצאה מזה ואז אמרתי לה, היא ממש מוכרת לי, אבל כאילו לא קישרתי בין שתי הדמויות ואז בעצם בשיחה גיליתי שזורעת והייתי באלם כי כאילו שדיברת על התפיסה שלך של מינימות בסדרה ועכשיו אנחנו עודים, הסיפור שלך הוא מאוד מאוד יחודי
בואי נגיד ככה בקצרה כמה שנים היית בזנות
קטי גבעוני (10:09.23)
הייתי שש שנים בזנות מגיל 19 עד 25 והיום אני שש שנים אחרי.
מטורף ושראיתי את הסדרה לא דובר על זה שעמד
לא, אני לא היה לי אומץ לפתוח איזה שם. אני סיפרתי להם מאחורי הקלעים. בלורי, כן. אבל אני לא… אמרתי לה שאני לא רוצה לדבר על זה, אני לא הייתי מוכנה עדיין.
מנסתם כמובן זה דבר צעד מאוד עמיץ מה שאתה
גם לדבר על האנס היה לי כאילו מורכב עוד בשלב הזה.
רעות (10:34.894)
זהו, אבל עדיין, למרות שלא דיברת על הונס ולא דיברת על העבודה בזנות, אני צפיתי בפרק שלך, ואמרתי, וואו, כאילו, עכשיו שאנחנו יודעים כמה זה סיפור איחודי זה, אבל היו שם מלא דברים שהם מאוד ברי הזדהות, שזה מטורף. נגיד, אמרת בפרק שאת לא ידעת שאפשר ליהנות מסקס, ושהרגשת שהבחורים שהיו איתך בסקס הם שם כדי לספק את עצמם, ואת שם כגוף. וזה היה גם במקרים של בני זוג, סטוצים, עניינים.
זהו, זו גדול הרגשה שאני שכבתי, תפיסה שאני הבאתי, זה לאו דווקא המציאות, חשוב להגיד. אנחנו, לדעתי, בסוף פוקשים את מה שאנחנו מאמינים בו, וזה מה שהאמנתי. שאלה, מאיפה הבאתי את הדבר הזה? למה חשבתי מלכתחילה שהם שם כדי לספק את עצמם? למה חשבתי מלכתחילה שאני שם רק כגוף? וזה מתחיל בשלבים הרבה יותר מוקדמים. ואני באמת גם מספרת על זה בפודקאסט, ממש על…
איך כל הדבר הזה התעצב, אבל אני אגיד כן בנקודות שברגע שהתחלתי בכלל להיחשף לאולם אמיניות, שזה היה בגיל 13. מוקדם. אני כן יודעת להגיד שבזמנו זה היה מוקדם בסביבה שלי. הגעתי למקומות האלה בגלל שהייתי מאוצמאה לצומת לב. במשפחה שלי לא היה מגע וחום, כאילו, אמא שלי עברה דיכאון לדע, ובכלל כאילו המצב…
בזמנו
קטי גבעוני (12:00.494)
המצב היה קשה בבית, המון חובות, ואמא שלי יצאה לעבוד, ואבא שלי, ואם אשלי עבדה שלוש עבודות, שתביני, מ-5 בבוקר אתה הולכת מחלקת עיתונים, ואחרי זה הולכת לעבוד פקידה, ואחרי זה הולכת לעבוד מוחרת, זה מטורף. ואתה הייתה ילדה אותנו בגיל 20 תאומים, שתביני. לא, זה… אני לא יודע, אני בת 32, איזה תאומים, עכשיו תאומים.
צעירה מאוד
קטי גבעוני (12:25.262)
עוד גיל עשרים, היא גם הגיעה ממשפחה, בוא נגיד שהיא לא קיבלה את כל הכלים, בוא נגיד ככה. זה הייתה עם המועציירה, עם לא הרבה ניסיון, יד הכלים, אהבה, תמיכה, הורית, לא היה לה את הדבר הזה. ואז שאנחנו נולדנו היא בעצם קיבלה את הדיכון לדע, וזה היה קשה מאוד, כאילו, גם כאלדים אני זוכרת שלא היה מגע וחיבוקים ואיזשהו חום אמיתי בתוך הבית.
בגיל 13, מתחלתי, שהסתובבתי כזה בשכונה, גרנו בשכונה מפתח תיקווה, אז באמת יותר גברים כזה התחילו לשים גברים. כזה, יודעת, ילדים נוער, כזה, בוא נגיד, הילדים שהסתובבתי איתם היו בני 17 כזה, שניתי בת 13. כולם היו, בוא נגיד, לא עכשיו, אלה אנשים שאת רוצה שהבת שכת הסתובב איתם. אגב, כמעט רובם היום…
יצא לי לדבר ולברר, ורובם היו בכלא אפילו. כאילו… זה הייתה אוכלוסייה לא טובה, ידענו את זה, אבל אני הרגשתי שרואים אותי, שכאילו… פתאום מסתכלים עליי, פתאום שואלים אותי, מדברים איתי, וכזה מאוד מאוד מאוד רציתי צומת לב אהבה ומגע, ורציתי כזה להיות חלק משהו, ולאט לאט התחלתי לקבל את התנאיות האלה של…
אם את רוצה לקבל תצומת לב, אם את רוצה שנמשיך להיות בסביבי, אם את רוצה שנמשיך להיפגש איתך, את צריכה לתת משהו בתמורה. ומה יש לי לתת? בטח לא השפה הראותה שלי, בטח לא ההומור שלי, זה לא, זה היה באמת, ראו בי קודם כל כגוף, וניסו… תשמעי, גם הם היו נערים, ולשולן דבר רגע על מאיפה הם באו ומה למדו אותם שהם צריכים לעשות. אין פעם, אני לא רואה פה השמים כמו שאני רואה פה…
בקללי מכנוע
קטי גבעוני (14:15.054)
כל אחד יגיע עם המיטן שלו ומה קרה שם.
אני יותר עצבנית ממך. בי יש יותר זעם כי טוב את עברת הרבה אני עדיין לא אני יש בי
זה עניין של גישה. אבל זה הרבה הבנה של המכלול. אני בטוחה שכל בן אדם שאת ממש ממש כועסת עליו, אם את פתאום תביני מאיפה זה הגיע, מה קרה, מה הוא עבר, יכול להיות שאת גם תפתחי איזושהי אמפתיה. ואני שואלת את השאלות האלה כל הזמן. אז הם באמת העבירו את המסקנה שאני, כאילו כל הזמן הם עזרימו אותי לשם, הם נגעו בי, הם ניסתו לגרום לי לעשות דברים שאני לא רוצה, כל מיני אירועים כאלה קטנים, בתך אז התחיל בנשיקה ואז הפך להיות…
לרדת להם מתחת לבניין וכזה וזה, ורק היה איזה בחור אחד ששמתי עליו ממש עין. היה לי רגשות אליו, הוא היה חתיך, גבוה כזה, לא יודעת, הוא ממש עשה לי את זה. בן 17, כן. ובאיזשהו שלב הבנתי שאם אני רוצה שהוא שייה לה, אני צריכה לשכב איתו. והוא היה הסקס הראשון שלי. ובאמת, קודם כל זה לא עזר, הוא לא נשאר איתי אחרי הדבר הזה, כאילו שכבתי אותו, לא זוכרת אם פעם או פעמיים, אבל…
במהם איך כמובן
קטי גבעוני (15:23.47)
זה לא באמת הביא את המטרה, ואני כאילו… אני התחלתי שם ללמוד רגע, אז אולי אני לא אמורה… אולי אני לא אמורה לתת סקס כאילו כדי שישארו כבר, התחלתי אולי ללמוד דברים כאילו טובים, אבל… ואז אמא שלי התחילה לחשות שמה שקורה בסביב השכונה, שאני מסתובבת עם אנשים הלא נכונים ובצדק, והיא אמרה לי שאני לא מסתובבת איתם יותר. היא סגר אותי בבית. נמכרה סמה עליי, שומר את אח שלי. כן, כן.
ואת כאילו לא מסתובבת איתם, כי תשמעי, איך את שולטת בילדה כשאת בעבודה וזה, וכאילו זה באמת מורכב. ואני קשה לשמוע אם לי לא. אז כתבתי מכתב ארוך וברכתי מהבית. ו… מרדנית. כן, וקבעתי להיפגש עם אחד הידידים שלי, מישהו שדווקא לא הייתי אותו כזה בקשר וגם לא היה לי איתו שום דבר מני. כוונו שאני אשאר לשאול אצלו את הלילה בבוקר, אני אקום ואני אחזור הביתה למחרת. הוא היה בן 18, הגעתי אליו.
אחרי זה הוא ניסתה לגעת בים.
שוב שלב להגיד לך, לא, כאילו, את ילדה, אל תברחי מהבית.
לא. לא, לא יודעת. כן, לא נראה לי שזו הייתה סביבה שחשבו ככה על הדברים. כל אחד חשב על עצמו, והוא גם חשב על עצמו, הוא ניסה לגעת בי, כאילו, ואני לא רציתי, ואז הוא הבין שלא יהיה פה כלום, אז הוא אמר לי, טוב, אז את לא חיישה אצלי. עכשיו, מה אני אמורה לעשות? כאילו, זה היה התכנית אבל. אז התחלתי לבדוק עם חברות למי אני יכולה ללכת.
קטי גבעוני (16:55.15)
הייתה לי איזו חברה שגר הרחוק, אני הייתי בפתח תקווה ואתה גר בעורנית, זה נסיעה של איזה 20 דקות חצי שעה, ואין לי אותו מן הסטרנל, דוות 13. ואז אחד החברים שלו הגיע, שהוא היה גדול משמעותית, הוא היה בן איזה 20 ומשהו, והוא אמר לי, אני אקפיצותך. עכשיו, מה, למה, במה יש לי לחשוד? למה שאני חשוד במה שהוא? כאילו…
ונותנת אמון גם במבוגרים עד עכשיו
כן, למה שיקרה משהו רע, עוד לא הספקתי ללמוד עדיין את הרע בכלל של העולם כדי להגיד לא, אני ילדה בשלושרן, אני אשמור על עצמי, גם חבר של חבר, כאילו, זה לא איזה מישהו ברחוב רוצה סוכריה. אמרתי לו, סבבה, מגניב, אפילו שמחתי שיש לי פתרון, כאילו, מישהו לוקח אותי. הוא אמר לי, יקבעתי לזה שעה טיפה יותר מאוחרת עד שאימא שלה תבוא, או משהו כזה, הוא אמר לי, טוב, בינתיים…
תצליל ואני אקפיץ אותך כאילו ברגע שזה. אני אומרת לי, סבבה. הוא הסייע אותי על הקטנוע שלו. הגענו לדירה שלו גם בפתח תקווה. מריחק לא גדול, זה חמש דקות נסיעה. וכשגענו, הגיע עוד חבר שלו, משום מקום, מישהו שלא הכרתי, גם בערך בגילו. ובגדול, שניהם ענסו אותי, אחד אחרי השני. קורה. חבר שלו, ואז הוא יצא, ואז הראשון נכנס ונסתי, ואז הוא יצא ושניהם פשוט עומדים מולי.
נכרה האירוע הזה. ואני מבינה שגם כשאני אומרת לא, אין לזה מקום. כנראה שאני גם לא יכולה להגיד את זה, כשלא נתתי, אז אנשים התרחקו ממני. כשאמרתי לא, אנסו אותי. איזה ברירות יש לי. כאילו, לפחות אני אעשה את זה מרצון, כאילו מה את לומדת ברגע כזה. כאילו, אני תמיד אמרתי לעצמי,
רעות (18:20.75)
אף אחד לא…
קטי גבעוני (18:44.206)
אם האנס הזה היה קורה, כשהייתי בת 20 או 25 או טיפה יותר, זה לא היה משפיע עליי כמו שזה השפיע עליי בגיל 13. כי זה התפיסות שאת מקבלת שם, ההקשרים במוח שמתעצבים לך, את עוד לא מלמדת מספיק, עוד לא ראית מספיק והטראומה כל כך חזקה שכל מה שאת עושה זה להימנע ממנה בעצם, אבל דרך זאת משחזרת אותה וזה מה שקרה.
זה מה שקרה לי מאותו רגע, לאחר ההונס. קודם כול, אנחנו, אני יום אחרי זה סיפרתי לאמא שלי, אנחנו הלכנו לתחנת משטרה כבר בערב שאחרי, נכנסנו למשפט של איזה שנה ומשהו,
שגם אז בזמנו אני מדמיינת שזה לא מה שהיום לא שהיום אנחנו במצב כזה אולטימטיבי אבל זה לא כאילו היום מדברים על ההשאמת הקורבן ויש נורא
זה היה רע ממש. המשפט היה טראומה בפני עצמם. אתה עומדת על דוחן העדים ופשוט… אתה עכשיו עסוקה בלשכנע שמה שאת אומרת הוא נכון ואמיתי, אבל הבעיה היא שכאילו, את יודעת מה קרה. אני יודעת מה קרה. אני מספרת את זה באמת.
לא ממקום שלשכנע אף אחד, אלא כי אני צריכה עכשיו לשבת ולספר שם כי זה מה שאמרו לי לעשות. אני לא היה בי איזשהו רצון לנקמה, לא היה לי איזשהו רצון… אני כל מה שרציתי זה לחסות את העיניים ולשכוח מהאירוע הזה. ועכשיו אני צריכה לעמוד שם ולהעיד ושואלים אותי שאלות, ומה לבשת, והאם גנחת, והאם רצית את זה, ומה היה לך עם גברים אחרים, ואולי את בכלל לא אוהבת סקס, ותשת, זה שאלות הזויות. ואת ילדה.
קטי גבעוני (20:21.646)
אני ילדה בת 13, הגברים האלה מעל גיל 20, כאילו זרים לחלוטין, מה יש לי איתם? מה? מה? למה שאני ארצה, למה שילדה בת 13 ארצה את האירוע הזה? לא, לא ברור בכלל. כשאני חזרתי הביתה, אמא שלי גם היה לה מאוד קשה עם הסיפור הזה, גם היא היה במקום שישים אותי. מה לבשתי, למה לא נזהרתי, למה לא שמרתי על התחילות
עם השלי עד היום אומרת, יאל תלחיק ככה כי…
כן, אבל יש את הנסות להגן עליו, יש את הליכוס עלי, אחרי שכאילו לא הצלחתי. ואז מה את מבינה? את לא טובה אפילו לעצמך. כאילו, אם מרת לך בעצם שימוך זו, את מה היכולת שלך להגן על עצמך? ואני מבינה שאני גם לא טובה לעצמי בכלל, שאין לי יכולת שיפוט, שאני תמימה מדי, שאני לא מבינה, שיכולים לענוס אותי, שכאילו יכולים לפגוע בי, שיכולים להרביץ לי, כאילו גם עברתי אלימות בבית. כאילו, אז מה…
מה, איזה שליטה השליל בגוף שלי?
יכול לסתור את האדויות האלה, השליליות האלה שמעצבות לך תמיד אין לך שום סתירה מכיוון חיובי
קטי גבעוני (21:25.742)
נכון, לא היה לי שום דבר שלא חוויתי עונג סביב מיניות, ולא חוויתי איזשהו משהו של בחירה גם, כאילו של בדיקה של גבולות והרגשה ומה נעים לי ומה לא נעים לי, ומישהו שבצד השני באמת דואג לך, וגם רוצה שתהני, כאילו, לא חוויתי את זה בחוויות המיניות הראשונות שלי, וגם אחרי העונג, כל מה שקרה זה שכל ילד נער גבר.
שהייתי באינטראקציה. אני קודם כול חשבתי שזה מה שהוא רוצה ממני, סקס. וזה גם הדבר הראשון שנתתי. לא היה לי שום יכולת להגיד לא. אני זוכרת חודש, חודשיים אחרי האירוע הזה אני הייתי במסיבה עם חברות שלי. גם עד שהאמא שלי סוף סוף הסכימה לי לצאת, כאילו היא גמרה אותי. עד שהיא סוף סוף כאילו הסכימה לי ללכת למסיבה הזאת, תלבישה אותי, סדרה אותי. הסוף סוף רגע טוב, הגעתי לשם, הכרתי שם איזשהו בחור ושכבתי איתו בשיעוטים.
זה כרגע מה שאת יודעת.
כן, זה כאילו, זה מה שאני אמורה להביא. זה מה שאני אמורה להביא, ואין לי את היכולת להגיד לו. וככה התגלגלתי שנים. ועד.
איך זה בעצם מביא אותך לעסוק בזנות?
קטי גבעוני (22:34.126)
אז באיזשהו שלב, כאילו, תביני שאת כאילו, שנים חיית הגישה הזאתי שבעצם אין לך את היכולת להגיד לא. גם הייתי במערכת יחסים ארוכה, מגיל 14 עד גיל 19, עם קצת הפסקות חזרות, אבל היה, גם כשהייתי שוכבת איתו, זה לא היה ממקום שמבין איזושהי הנאה, אלא באמת ממקום שבטוח שזה מה שהוא צריך להביא. אני, הוא היה בטול, אני זאת ששכבתי אותו. אני מאוד אהיה שהחזרתי גם את החוויה הזאת של העונס, כי מה שקרה בעונס זה פשוט ששכבתי שם,
והם עשו בי כרצונם, וככה הסקס שליה נראה שנים קדימה. אבל אני אומרת לך, שנים קדימה. כאילו, עד לא מזמן, ככה הסקס שליה נראה. לא הייתי זזה יותר מדי, לא הייתי משנה תנוחות, לא הייתי עושה יותר מדי דברים בתוך זה. תשתמשו בי. כן, אני גור, וקרו, וכשאתה… זה ממש הייתה החוויה שמשכתי לשחזר אותה וגם. זהו, אני… אני לא הרגשתי שם יותר מדי, אני הייתי יוצמת עיניים ומנותקת, אבל… ובה…
ובחוויות המיניות הראשונות שלי גם עם הבני זוג הייתי מקבלת המון אתקפי חרדה שזה הסיוט
והם היו רואים אותך כזה, הייפרוונטלנטינג וכאלה?
לא מצליחה לנשום, הידיים נינלות לי, אני מתעלפת, כאילו… דברים קשים, ממש. די הכול ירבע… הם ידעוי שזה בגלל העונס. אוקיי. הבן זוג שהיה לי, כאילו ממש… זה היה בגיל 14, הכרתי אותו, היה ממש אחרי העונס. הוא היה איתי, גם בחלק מהמשפטים, לדעתי. הוא ידע מה אני עוברת.
רעות (23:49.55)
הם שואלים כאילו מה…
רעות (24:03.758)
ואז בעצם איך זה מביא אותך למצב של אוקיי אני נותנת שישתמשו בי אני מבינה שאין לי את היכולת להגיד לא לזה שגם אני גובה על זה כסף
תשמעי, כל מה ששינה, כל השינוי היה פה, אני מבחינתי עבדתי בזנות גם לפני. פשוט כל ההבדל הוא שלא לקחתי על זה כסף. אז כל ההבדל עכשיו, זה שאני הופכת את הלימון ללימונדה. אם כבר אני רגילה לאונס הזה כביכול, שאני מייצרת כבר במציאות שאני נמצאת בה, שבה אני לא נהנת מסקס, אני לא מסוגלת להגיד לו, כל החוויה הזאת היא שלילית עבורי,
ואני חווה אותה כל הזמן על בסיס כבה, כן? או עם הבני זוג שלי, או כשאנחנו נפרדים אז עם אחרים, או עם כל מיני… היו לי מלא מצבים, מלא, מלא, מלא מצבים מגיל 13 ועד הרגע שנכנסתי בזנות שהייתי בחוויות האלה, של מבחינתי, מין שאני לא רוצה בו, אני לא שם מבחירה, משתמשים בגוף שלי, כי אני פשוט מניחה אותו שם, קחו, תהנו.
אז למה שאני לא עושה מזה כסף? אז היה טריגר, שאני שמעתי על זה בפעם הראשונה בבסיס בגיל 19, פתאום חברה עוד זורקת, שהיא מכירה מישהי שעובדת בזנוט, והוא שם עלי כסף, כאילו נערת ליווי, כך היא קרתה לזה. אני באותו רגע שמעתי את זה ואמרתי, איך לא חשבתי על זה קודם? איבנתי. איך לא חשבתי על זה קודם? כל החיים אני כאילו עושה את זה, עכשיו אני יכולה גם לקבל על זה כסף?
וגם היית צריכה את הכסף הזה
קטי גבעוני (25:25.902)
ברור, מן הסתם אם היה לי כסף, לא הייתי הולכת ועושה, כאילו זה עבודה מזה, עזעת, כן? זה, כאילו, גם בחוויה הזאת, זה לא שאני יכולה לצקס, אוהבת צקס, וזה היה לנסה מזה כסף, לא. אני בחוויות שלי, עד עכשיו סבלתי מסקס בכל תצורה אפשרית. אז עכשיו אני פשוט בוחרת לעשות כסף מהטראומה. אבל תראי, בסוף בחרתי לעסוק בזנות, מכיוון שהייתי צריכה כסף. עכשיו השאלה, למה דווקא בזה?
כי אני אוכל, יש לי מלא אלטרנטיבות למצוא כסף, כן? מלא, מלא, גם גברים שהולכים ואני עם סוחרי עסמים או עבריינים או מיליון דרכים או אימורים, או איטבר, או אלף ואחד דברים שאתה יכול לעשות כדי לעשות כסף שהם גם לא מקובלים, בוא נגיד. אני למה בחרתי דווקא בזה? כי מבחינתי כבר הכרתי אותו, ידעתי מה זה אומר, אני חווה את זה מבחינתי. אני זוכרת, היום הראשון שלי זה לא… זה לא משהו שלא הכרתי. זה באמת משהו שכבר הכרתי.
וידעתי גם איך להתמודד איתו, ידעתי. זה הפנומנלי, הדרך התמודדות שלי שם, כי פשוט מהשנייה שנכנסנו לחדר, התפשטנו ושכבנו, אני משחזרת את האונס, מה? שוכבת שם, מתנתקת. זהו. פעם אחרי פעם אחרי פעם אחרי פעם. עכשיו, את מסיים את ערב כזה, שעה, יוצאת, דליט. עכשיו, עוד גבר. עוד פעם, אותו, זה נראה בול אותו דבר.
אני זוכרת שאמרת שיכול להיות שאת אפילו תראה אותן ברחוב, את לא תזהיר אותן מרוב שהתנתקת.
מלא. היה פעם מישהו שפגשתי ברחוב, הוא אמר לי, אני הייתי איתך, זוכרת? אני לא, אני מושג מיתה. לא יודעת, גם לא הייתי מסתכלת להם על העברי מין, נגיד, לא הייתי מסתכלת לו על הזין בחיים. אגב… לא הייתי מסתכלת.
רעות (27:03.63)
הזנאים האלה, אוקיי? שאת אומרת, כל אחד, גם הווילן בסרטים, תמיד יש לו אובא מאיזשהו, יש לו את המניעים שלו, אבל בסדר. האם הייתי יכולה לשים את האצבע על משהו שמשותף להם? שזה באמת היה אוכסיה מגוונת.
תראי, אנשים שצריכים זנות מדובר לדעתי ברמת הסטטיסטיקה בערך ב-90 % מהאוכלוסיית הגברים הבוגרים בישראל, אוקיי? זה ממש ממש נפוץ, מישהו שצריך לפחות פעם אחת, בוא נגיד שירות מין כלשהו, אוקיי? אני לא אוהבת לקרוא להם זנאים מהסיבה הפשוטה שאני חושבת שזה מעורר אנטגוניזם, מגדיר אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה, שגם לא מבינה אותם ואת המקום שלהם בתוך זה. אז אני לא משתמשת במילה הזאת בחיים.
זה לא אומר שמה שהם עושים זה בסדר, זה לא אומר שמה שהם עושים הוא נכון, חברתית, מוסרית, אבל אני פה כדי להסביר להם מה זה אומר להשקב עם בחורה בזנות ומאיפה היא הגיעה. האם הייתה יודעת, כשאתה נכנסת הייתי למיטה והייתי מספר לך למה הגעתי לפה, מה כל הרקע שהובילו אותי לנקודה הזאת, בא, אני עכשיו פותחת את הרגליים, והיית מבין למה? אז כנראה היית כאן בו, איך טוב, תודה, אני לא רוצה עכשיו…
אני לא יודעת זה באמת מה שאני שואלת את עצמי אם היית רואה מה היא שברה או אם היית יכול לדמיין שלך חפץ ואחותך היא בן אדם
הם לא מבינים, זיניון תרבות
קטי גבעוני (28:27.918)
כי מבחינתו היא בחרה בזה זה עבודה לגיטימית
ושקרים לעצמם
הם לא מבינים, זה עניין של מודעות, זה עניין שקודם כול, ואני אמרתי את זה גם בפודקאסט, אני מאשימה את התרבות, לא את האנשים. הבנתי. זה לא שאת אומרת זה משהו שהוא לא מנודמה, חברה, לא, אז בי, אתה יודע שאם אתה תס לאמסטרדם, אתה שוכב שמים נשים, שזה חוקי ולגיטימי, וגם בגרמניה ובעוד מקומות בעולם. אז אתה אומר, אוקיי, אצלי זה לא חוקי במדינת ישראל, אבל במקומות אחרים זה חוקי.
ועכשיו
גם סמים בואי ויד, אתה הולך לאמסטרדם, אתה מרשן בסבבה פה זה לא חוקי, עדיין אנשים עושים את זה פה בגלל זה זה עניין תרבותי עכשיו כשאתה מבין שזה משהו שהוא כביכול לגיטימי אף אחד לא מספר ומסביר לך מה זה אומר מאחורי הקליים, את לא יודעת אתה לא יודע כגבר ולא רק זה, מסיבות רווקים, מביאים חשפניות, פוטמנוק לא היה פה עד לפני כמה שנים מועדוני חשפנות בעיר בואי אני הייתי בעצמי במועדוני חשפנות ראיתי הגעתי עם אנשים עזוי עזוי
רעות (29:07.022)
של בירוקרטיקי בכל כן
קטי גבעוני (29:30.51)
אני מבינה את זה כי אני משם, אני מתוך העולם הזה, אני יודעת מה זה אומר, אני יודעת מה קורה שם, אבל הם לא מבינים
אבל את חושבת שהם באמת משקרים לעצמם ואומרים היא בחרה בזה, היא אוהבת זה, היה לי מישהו שאמר לי היא מועצמת מזה שזה נורא הרגיז אותי מה אתה יודע מה האם
לא יודעים, זה בדיוק העניין, הם לא יודעים וכל אחד מדבר את מה שהוא מכיר וחווה ויודע, זה לא הופך אותם לאנשים רעים ואנחנו חייבים לבוא בחמלה לזה כדי לשנות את זה.
שברי יצרה אותם בסופו של יום
זה לגמרי חברה, גם החברה יצרה אותי. החברה השמה גם בזה שאני הגעתי לזנות וגם החברה השמה בזה שהם באים וצורכים זנות. סבבה, אנחנו עושים פה תיקון חברתי. אבל כדי לבוא ולעשות תיקון חברתי אנחנו חייבים לראות רגע את כולם כבני אדם, שכולנו עברנו חרה וכולנו התעצבנו בצורה מסוימת, אבל גם לכולנו יש את היכולת להשתנות. לכולנו. אני דיברתי עם הרבה אנשים שצריך. אני מקווה שאני אצליח לעשות משהו. אני כן יודעת ש…
רעות (30:23.63)
שחלק מהשינוי הזה
קטי גבעוני (30:29.198)
יש אנשים שדיברתי איתם ששינו את עולמם סביב הדבר הזה, והם מהרבה כיוונים כאלה שצרכו זנות והפסיקו כאשר משמעו איתי, או כאלה שעבדו בזנות, וזה נתן להם איזשהו כוח לשאול, אפילו להבין למה הם שם. יש בנות שלא מבינות אפילו למה הם שם. למה, למה אני עושה את זה בכלל? אז לא. לא. רק אחרי שהצאתי.
וענת וענת וענת
כי את אמרת את פשוט שחזרת תפוסים הפעם גם קיבלת כסף בסוף לא
תעשי את זה אפילו לעצמי, אין לך כסף, זה נראה לי לגיטימי, עושה? אל תשפטו אותי, אל תבקרו אותי, אל תגידו לי מה לעשות.
מה הביא לך את המודעות התחלת מזה שאמרת אני נערת לבוי אוקיי אבל היית מקיימתי חסש אמין עבור כסף ואז היום בפודקאסט את ממש משתמשת במילה זונה הרבה
קטי גבעוני (31:14.606)
זה עניין של… זהו, זה העניין הזה של ההגדרות, בוא נגיד, משהו בירצה להגדיר את זה ככה, להגיד זונה, כי זה כזה קשה בוטה, זה גם איזשהו הכרה מול עצמי, כאילו בואי רגע תחילי את הכי קשה של הדבר הזה כדי להצליח לקבל את עצמך במהקסימום. היום כן אנשים אומרים לי שהמילה הזאת היא מילה מאוד מאוד קשה להגדיר אנשים בכללי.
אני גם אעשה את זה.
רעות (31:41.87)
אני קשה לפעמים להגיד אותה, אבל אני כן אהבתי ששמעתי אותך אומרת את זה כי לא רציתי לעשות מהן whitewash לתעשייה הזאת
אני לא רציתי לעשות ווייט ווייט של עצמי בגדול. אני רציתי להביא את הדברים בצורה הכי אוטנטית, לא בולשיט, החוצה, כי זה הדרך שאני מאמינה בה שהיה הכי טוב להעביר במסרים. וזה גם לקח לי מלא זמן להגיע לשם, כי אני יצאתי עם הסיפור הזה רק שש שנים אחרי, בשש שנים האלה, וואו, איזה התפתחות הוואי.
שאת עוסקת בזנות מהצבא עובדת לחיים הבוגרים עובדת בעוד עבודות וממשיכה יש לך מערכות יחסים תוך כדי ואז מה פתאום גורם לך להפסיק
נראה לי שהשפל, השפל… שאתה כבר הגעתי לשפל של השפל, אני גם סיפרתי בפוטקסט, אבל אנחנו… אמא שלי הסתפכה בחובות גדולים, ואני לקחתי עלובאות מאוד מאוד גדולות, ואני התחלתי לקחת יותר לקוחות, ואני עברתי עונס ממש קשה, עם אחד הלקוחות. עם אחד הלקוחות, ו… אז זה הסיוט, כי גם היה לי עלובאות מאוד גדולות שלקחתי, פתאום אני עם חובות מטורפים בעצמי, כדי לחסות את החובות של אמא שלי, וגם כל…
אמא שלי הייתה ממש במצב רע, נפשית, כאילו, ואני הייתי בתמיכה מלאה, ותוך כדי, את יודעת, יש לי גם את החיים שלי, ואני גם למדתי, הייתי באוניברסיטה הפתוחה, תוך כדי, ניסיתי להיות חיים רגילים, ואין עסק. ואני פתאום התחלתי לקחת, אמרתי, טוב, אני צריכה כסף, אני צריכה לעשות תלוות, אני צריכה לעזור לאמא שלי, נתתי להתקר את תיס השרי שלי, וכאילו, גם כל המשפחה שלי הן לא במצב הכי טוב. כן, ובאמת…
רעות (33:06.35)
אז זה מושך אותך כל הזמן
קטי גבעוני (33:22.35)
התדרדרתי ממש, ואחרי שקרה גם האונס הזה והסבא שלי נפטר. אז היה איזה יום אחד שפשוט הייתה לי יערה. כל כך רציתי להפסיק, אני שנים רציתי להפסיק, כל פעם הפסקתי חזרתי, הפסקתי חזרתי, אבל זה היה פלאם בי, שלא הצלחתי לשחרר. כאילו, אמרתי, בסדר, אני יעזבת את זה עכשיו, אם יהיה קשה אני אחזור. זה תמיד היה כזה, בסדר, זה שם. אני ידעתי שזה שם, אני ידעתי שלא השתחררתי מזה לגמרי. אבל…
היה באמת איזה יום אחד שניסינו לקחת משקנטה המון זמן, כמעט שנתיים, והבנק האחרון שניגשנו עליו הוא בעצם נתן לנו אישור עקרוני, ואז הבנתי שיש לי שם איזה שהוא… בחרתי להאמין בחיים, אמרתי לעצמי, אם אנחנו מקבלים את המשקנטה הזאת, אני לא עושה את זה יותר, אני מספרת על זה ממש ברחבה בפוטקסט, אני לא רוצה להיכנס לזה כזהרוך, אבל זה היה רגע פשוט שבחרתי לתת שאנס לחיים ולהאמין בעצמם.
פעם באמת שרפת את כל הקשרים אמרתי לא פלאם
אמרתי, אם אנחנו מקבלים את המשכנת האסופית, כי קיבלנו ישיר עוקרוני, אני כאילו עד אז אני לא עושה את זה יותר, ואם גם נקבל אז אני גם לא חוזרת לזה יותר בחיים.
‫ועד אז ההורים לא יודעים, ‫הבני זוג יודעים על האונס, ‫לא יודעים על העבודה בזנות.
קטי גבעוני (34:35.694)
וואי, עם כל אחד זה היה קצת אחרת, אבל בוא נגיד שיצא לי המון פעמים לספר שעסקתי בזה בעבר והיום אני לא עושה את זה. זה היה… אז קיבלו את זה סבבה. כאילו, מי שסיפרתי לו את זה… מה היה, שניים בערך? לא, לחלק סיפרתי, אני כבר לא זוכרת מה כולם, אבל אלה שסיפרתי קיבלו את זה בסבבה. כאילו, לא היה איזה משהו גדול סביב זה. כן, זה היה סבבה. היו כאלה שגם לא סיפרתי להם בכלל.
זה
רעות (35:00.11)
זה בעבר שלך הם
קטי גבעוני (35:05.454)
כאילו, שרגשתי שזה מסוכן מדי, ורק סיפרתי על האנס, וגם היו קלות שכאילו לא סיפרתי להם כלום.
ועכשיו איך הבן זוג שלך מתמודד עם כל החשיפה גם?
שמי, זה מורכב לו, הוא בן אדם סופר פרטי ואינטימי, כאילו כזה, הוא לא בן אדם ש… באור הזרקורים. אני מאוד נזהרת לא לדבר עליו יותר מדי ולשמור על הפרטיות שלו, אבל תראי, בסוף זה פוגש אותו כי המון אנשים מדברים איתו על זה, הוא… כל מקום שהוא הולך מדברים איתו על זה. וגם המשפחה שלו, וכאילו… בסוף הוא לא בחר לצאת עם זה, ומבחינתו הסיפור שלי זה הסיפור שלו גם, זה כאילו, אני עכשיו מוציאה משהו שהוא של שנינו החוצה.
וזה היה לו מורכב. עברנו תהליך מאוד ארוך סביב הסיפור שלי, גם בלהצליח לקבל את זה, כי משהו בו בהתחלה פחד להיות איתי. איזה פצעים יש לי, איך זה השפיע לעתיד, איך זה השפיע על זה שיהיה לנו ילדים, מה זה אומר עליי, למה עשיתי את זה. הוא התחיל לשאול את כל השאלות שעונות על הפחדים שלו, ו… משהו בי היה בטוח, כאילו…
אני ידעתי שאני יום אחד יצאה עם הדבר הזה, והייתי צריכה להכין את הקרקע.
רעות (36:19.566)
וואו זה באמת אחד הדברים הכי אמיצים שראיתי מי שעושה ואגב כשיצאת אמרת בעצם קיבלתם את המשקנת, זאת אומרת לא היה לך יותר את הצורך הכלכלי
לא, שמי, היה, זה רק חיסה לי את החובות. הבנתי. אבל מאותו רגע, כשהבנתי שהאופציה הזאת לא קיימת, שאין יותר, אז עולם חדש נפתח בפניי. פשוט ככה. מה זאת אומרת? אני, כשהייתי ילדה, אני הייתי עושה מעצבת אתרים והייתי בונה אתרים, והתחלתי לספר על זה לא יותר ויותר אנשים באותה תקופה, ופתאום קיבלתי פה עבודה ופה עבודה, ולאט לאט זה גדל, וציעו לי תעשי לנו שיווק, ולמדתי שיווק, וכאילו…
הכל עמדתי תוך כדי תנועה, לא פחדתי מכלום. בחינתי עברתי את הגרוע מכל, שום דבר לא הפחיד אותי, כלום. כל העבודה שנתנו לי, אמרתי, אני אלמד את זה, אני אעשה את זה, אני אבין, כאילו, ובאמת, תוך חצי שנה אני הייתי עושה כמו שתוך שנתיים אני הייתי חברה. וזה היה מדהים, כי זה ממש, כאילו, מהרגע שהפסקתי עם הזנות, זה פשוט התחיל לגדול, תוך כמה חדשים כבר התחלתי לעשות יותר כסף ממה שעשיתי בזנות.
כאילו מהרגע שאמרת, זה לא הפלנט בי שלי? לא להשתחרר. וכמובן, כל אחת והמסלול שלה, אבל לא עשיתי את זה באיזשהו גם ליבוי של עמותה או משהו בזמן… לא.
לא ידעתי שאני זכאית למשהו אז. לא הבנתי, כי חשבתי שהעמותות מסייעות רק לאנשים באזנות רחוב וכאלה, עוד יורות.
רעות (37:44.91)
זה קיים, זה שם ויש לכם זכויות.
יש קומקול, הרבה פנו אלי אחרי הפודקאסט, הרבה נשים בזנות, שגם בחיים לא יתמנחשת שהם בזנות.
שומעת את זה הרבה את קבלת את זה הרבה מה את לא
זהו, אז לי אמרו את זה מלא, ובאמת חשבתי שאני לבד בעולם בקטע הזה, ואז גיליתי שיש מלא נושאים שאני רואה את כמוני, שעוסקות בזנות, ופשוט אף אחד לא יודע. אז הרבה מהם גם דיברו איתי, הרבה דיברו איתי, באמת הרבה זה מטורף, אני שומעת סיפורים מטורפים גם על נשים שיצאו, גם על נשים שנמצאות שם כרגע, ואני אומרת להם, כאילו, מגיעה לנו סיורה, מגיעה לנו יש את עמות הצלית, שהיא מסייעת לנשים גם במעגל וגם כאלה שיצאו.
את לא חייבת להיות עם סיפור מטורף, מספיק שאת מרגישה שאת היית בתעשיית המין, שאת מחרת את הגוף שלך באיזושהי קונסטלציה, גם אם לא קיבלת כסף, גם אם קיבלת תוות, גם אם קיבלת תיסות, כל דבר בו, הגוף שלך, הוא משמש אותך להישרדות כל שהיא כדי לחיות את החיים. התפיסות שלכם סביב זה? אז זה קייט. וואו.
רעות (38:47.118)
תדעי. או זה טוב לדעת כי באמת הרבה נגיד עשוי זה בתמורה למגורים או…
כן, כן, היו איתי נשים בעמותה, שאגב, הם גם כאילו, הן מרגישות שהם לא ראויות גם כשם שם, גם אני הרגשתי את זה. כאילו פתאום את מגיעה עם סיפור של, כל אחת מספרת, כן, אני עבדתי פה, אני עבדתי שם, אני עשיתי זה, אני עשיתי זה, ואז פתאום מישהי אומרת, לא, אני אף פעם לא באמת עבדתי ממש, קיבלתי כסף, אבל כן, עשיתי א' בית ג'מל ד'לד. ואז היא מרגישה כאילו, אולי הסיפור שלה לא מספיק גדול, אולי היא לא זקאית, אבל…
היא כאן, היא נעובדה ידיים שם כבר מתופלת כמה שנים, כאילו.
‫זה מטורף. ‫וזה באמת, כשבחרת לצאת ‫עם הסיפור הזה בפנים גלויות, ‫זה באמת מה שכיווית, ‫כאילו מה באמת הניה את זה? ‫כי אמרנו, ‫עשית רעיונות אנונימיים פה ושם. ‫למה פתאום אמרת, די, ‫אני מחושבת את זה, ‫במיוחד שאת בזגעיות, ‫במיוחד שאת בעלים של חברה מצליחה. ‫למה פתאום אמרת, די, ‫אני חייבת כבר לצאת עם זה?
כאילו היה בעלי לעשות איזשהו חיבור בין קטי של פעם לבין קטי של היום. ראיתי שכאילו משהו בי, אין מה לעשות, אני עדיין מסתירה את זה. זה נוכח בכל מקום, זה עכשיו ברוכות משפחתיות. שאני הוכל לדבר על כלום, אפילו לא על הטיפול שעכשיו אני עוברת בסלעית, ולא על פלשביקים או חרדות שיש לי, כל מיני דברים שאני עוברת. זה גם עם לקוחות שלי, אפילו באינסטגרם סתם, בעלי לשתף פוסט.
קטי גבעוני (40:08.43)
ולדבר עכשיו על הדבר הזה או לשטף איזשהו רגע קשה הרגשתי שכל הופייץ ו… פייק. כאילו תראי את האינסטגרם שלי לפני היציאה מהזנות. כאילו לפני היציאה מהפודקאסט. את תראי כאילו… את לא תאמיני בחיים. בחיים את לא תאמיני. הכל חופשות והכול נראה טוב והכול פיין ומושלם ומחייכת ומדהים לי. אבל זה לא נכון, כאילו זה היה נכון. אבל היה שם עוד חלק ענק שסתרתי.
ורציתי להנחייך את זה, קודם כול עבור עצמי, כדי ש… כשאני לא אתבייש בזה יותר, כדי שאני יכולה להביא את זה איפה שאני רוצה. כי כשאני יכולה לעשות את החיבור הזה, וזה מטורף, זה השקרה, עכשיו התחבר, אני היום… זה אני, זה חלק ממני. ממש אחד, זה אני יכולה לדבר על מה שאני רוצה עם מי שאני רוצה. לא צריכה לחשוב פעמיים, לפני שאני מספרת למישהו את הסיפור שלי. אתה יודעת, זה אפילו בעבודה, היו שואלים אותי לפעמים לקוחות, מה עשית לפני? כן. מה עשיתי לפני?
ואז את מסתירה איזה
כן, כל הזמן זה כל הזמן הוכח ההסתרה הזאתי, והייתי מתה לצאת עם זה, עכשיו, זה היה דרגתיות, כן? אתם ראיתם את הסוף, אבל אני, וואו, עשיתי תהליך, בתשע שנים האלה כל פעם סיפרתי קצת, לעוד אנשים לא טיפה וזה, וכל פעם קיבלתי אישור שאני בסדר, שאני בדרך הנכונה, שאנשים מקבלים את זה. כן, אנשים קיבלו את זה, וראיתי באמת, ככל שהמשכתי, ואני היה לי המון רעשי ריקה בחוץ, אל תספרי.
למה, יש לך את הצורך לספר לכל אחד? פשוט תשים את זה, תקברי את זה ותמשיך, יאללה, זה יפגע בח? יואו, שמעתי… שזה… תשמעי, לא עשיתי את זה ברמה שהם ביקשו ממני, כן, כי מבחינתם זה… באמת, אמא שלי אמרה לי, אל תספרי גם לבני זוג שלך שעשית את זה, למה? זה אבוא נגדך, תביאו ילדים, מה זהו? לא יסמוך עלייך, פה, שם, זה… כאילו, קטם ענק שאני מסתירה, לא רוצה. אני הייתי מספרת לבני זוג, בטח אחרי שהצאתי מהזנות הייתי סיפרתי לכולם.
רעות (41:42.446)
מה שעשית עד עכשיו ולא הצלחת
קטי גבעוני (42:02.222)
וואו. יכולתי, לא יכולתי, לא יכולתי לסאת את זה עליי, כאילו, הדבר הזה זה ענק וזה קרה פה לפני שניה מבחינתי.
אני לא רוצה לדמיין מה האם היית ממשיכה להכיל את זה מה יכול לקרות כאילו דווקא כשהם מנסים לקבור סודות וכאלה זה משפיע בדרכים שאני חושבת שאנשים לפעמים לא מגינים אפילו עם הפות כזה שהוא סוד קצת קטן כן אבל גדול אבל קטן
זה פוגע
רעות (42:25.806)
זה ממש זה אני מרגישה את זה בכל מערית היחסים זה שאני הולכת לבית להרוחות וכמו שאתה אומרת משקעת את מסתירה את הצד זה משפיע ואי אפשר לדעת כמה השלכות רחבות זה יכול להיות בוא נגיד ככה אם היית עושה מה שאמא שלך אומרת לך תדעי אם היית יכולה להיות בזוגיות בריאה
אז אני אגיד לך מה קרה, כי באמת ניסיתי כזה להמץ פעם אחת את השיטה שלה. והיה לי בן זוג כמעט שנתיים, ובשנה וחצי הראשונות אני סיפרתי לו איזה משהו ליד, כאילו לא סיפרתי לו ממש מה זה, ואז הוא אמר, וואי, איזה מזל, אני חשבתי שתגידי לי שהיא תזונה. עכשיו. הבנתי, ואותו רגע… איוט'
זהו לא יוכל להתקל
לא יוכל להתמודד. לא, אז כששמעתי את זה, באמת המשכתי להסתיר את זה במשך שנה וחצי, ואני הייתי בחרדוצי. אין יום שלא פחדתי שהוא יגלה אותי. אמרתי, איך אני אתחתן עם הבן אדם הזה? אני אתחתן איתו, פתאום יספרו לו, הוא יקום ילך עם הילדים? מה, מה? איך אני יכולה לחיות עם השקר הזה? זה לא, זה כאילו, זה לא אפשרי. ונפרדנו, ואז הוא רצה לחזור. ואמרתי לו, אם אתה רוצה לחזור, כאילו, בוא תשמע את כל הסיפור.
כבר לא היה לי מעלה הפסיד. נכון. סיפרתי לו הכול, והוא אמר לי, אני מקבל את זה, אני רוצה עדיין להיות איתך. וטוב, יואו! כל הזמן הזה יכולתי לספר, באמת.
רעות (43:43.214)
אנשים לפעמים מפחד עלינו. ועוד שנה וחצי, נוספת להיות כולו משלטס.
באמת. אבל התהליך שאת עברתי עם אמא שלך, הפרק האחרון שיצא עם אמא שלך, אני כאילו, התרגשתי, וזה עשה לי אימן סערת רגשות, כי אני אפילו לא יכולה לדמיין מצב שאימא שלי תקבל בי את הדברים הכי קטנים ואת הטענות שלי כלפי הכי קטנות, ואמא שלך דיברה בצורה כל כך, וואי, שתכן, השיח ביניכם, זה ריגש אותי, זה העוצמתי באמת. ואני באמת באהבה לפגוש אותה ברמה כזאת, כן?
‫היא מבחינת שלי מאממת, ‫והיא גם עברה דרך מטורפת. ‫היום אנחנו קודם כול ‫בסי של המערכת יחסים שלנו, ‫אני ואמא שלי ואני ואבא שלי. ‫בחיים המערכת יחסים שלנו ‫אולי הייתה נראית כל כך טוב ‫ותומכת ואוהבת. ‫גם יש שהיום מגע ‫במערכת יחסים שלנו, ‫אנחנו מתחפקות. ‫-וואו. ‫זה מטורף בכלל. ‫אבל אני חושבת, מה שהכרה פה ‫זה שאני אתאלתי ספק במציאות. ‫אני אתאלתי ספק בכל מה ‫שחשבתי שהוא נכון.
בזה שלא יקבלו אותי, בזה שאני לא יקבל אהבה לעולם, בזה שלא יגעו בלעולם, בזה שאמרת, תכסים שלנו לעולם לא תהיה מקבלת ואוהבת. אמרת, אני לא מקבלת אני אני רוצה לתת שאנס אחרת, ואפשרתי את זה, יצרתי את זה. ממש, אם אחד אחד מהם עשיתי את זה, וגם כשאת אומרת, אמא שלי לא תוכל לעולם לקבל בי גם את הדברים הקטנים.
תראה בזה ספק. אין לך מושג, אין לך אני יודעת, את צודקת, את צודקת. מושג. לא, לפעמים אומרים לי…
קטי גבעוני (45:11.086)
זה מה שאת חושבת? אח שלי לפני כמה חודשים יצא מהארון. די. אני ואח שלי הפעלנו פצצה יחד. אח שלי, את יום. שישנינו יצאנו בעצם מהארון באותה שנה. דיוק.
מה שאת יצאת?
רעות (45:23.79)
זה אחת יום
כן. וכי הוא… עוד לפני שיצאתי עם הפודקאסט, אני התחלתי לספר לכולם, והתחלתי כאילו להקליט את הפודקאסט, ואז הוא אמר לי שהתחיל לשאול את עצמו שאלות, והוא פתאום כזה קיבל בור כזה מקום לצאת עם זה גם, והוא יצא מהארון, וההורים שלי כאילו, קודם כול, כולם קיבלו אותו ממש באהבה. פשוט דאג קצת שוק.
את הדרך קטעי
אני ממש תרלתי, תודה רבה. עכשיו, כן, ואני פתאום עודת את הפודקאסט עכשיו, המשפחה שלי, אבא שלי ואמא שלי, אנשים אומרים להם, צטערים, צטערים, על השנה הזאת, שנה קשה, שנה קשה. תכסים? יש לגול השני ילדים, תומים? אחד יצא מהרון וזאת…
אבל אני חושבת ששוב, הרעיון הייתה, תאזינו לו, היא… אני רואה, כי הלכתי איתך במסע הזה, שמעתי מהפרק הראשון עד האחרון שיצא, ואני מבינה את התהליך שהיא עברה, ואני חושבת שהיא הוציאה אתכם כל כך מחוזקים בתור משפחה, מהפרק הראשון מה שהצפרת, זה אני כזה, או מיי גאד, זה מזעזע, מזעזע, ואז שומעים את הרעיון הייתה ואת כזה, וואו, איך שהיא מדברת.
קטי גבעוני (46:35.534)
כן בגלל זה אני אומרת הם גם עוברים תהליך כאילו גם אם הייתי נשארת על מה שהם היו לעולם לא הייתי נותנת להם באמת את השאנס להיות ההורים שאני רוצה שהם יהיו היום
אוי, איזה אמירה יפה.
כי אנחנו זוכרים להם את מה שהם היו
את גם שוברת פוסקי אמרת שגם הם לא באו כמובן זה תמיד אני תמיד אומרת על ההורים שלי כי גם הם לא באו ממשפחה נגיד מחבקת וזה וזה ואת בעצם אומר טוב זה עצמת
אני מבינה זה, אז אני מבינה, אוקיי, אז זה… אני זוכרת שהיה לי את התובנה הזאת עם אמא שלי ש… עשיתי איזה מסע פטריות, אני לא יודעת אם מותר להגיד. אבל אני מאוד חזק בפסיכדלי בשנים האחרונות. וואו, זה פותח לי עולמות, לא שאני ממליצה לכל אחד.
רעות (47:08.142)
קוראו אותך ה…
רעות (47:16.558)
לא, שמעתי, חברה שלי מאוד אומרת אותו דבר, כן
אז בקיצור עשיתי מסע פטריות עם איזשהו שמאן, קבוצה, משהו… וואו, וואו, חווה המטורפת בארץ. כן. והלכתי שם גם עם הבן זוג שלי, עשינו את זה יחד, והיינו איזה קבוצה נראה לי של איזה 15 איש, אולי יותר, ופתאום במהלך התקס נקרא לזה, אני הייתי עמוק בפנים, הייתה שם זמרת, והיא שרת את השיר בואי, אמא.
שזה גם השיר אחרי זה, המפורסם שלקחתי איתי, אבל כשהיא שר את השיר הזה, קודם כול אני לא יודעת איפה שמעתי אותו לפני זה, אבל אני הכרתי אותו. התחלתי לפקות את חיי, את חיי, אני ממש התגעסתי תוך עצמי, אני נבלתי שם, וכל מה שראיתי זה אותי, ילדה קטנה, שרוצה את החיבוק של אמא שלה. וזה היה כל כך מוחשי, תוך ידי החוויה הזאת, אבל כשהיא סיימה לשיר, פתאום אמרתי לעצמי,
וואי, איזה תפוק זה, זה היה אחרי שרעיינתי את אמא שלי לפודקאסט. לא כשעוצאתי, אבל זה היה ממש כמה ימים אחרי שרעיינתי אותה בפועל. ואז אמרתי, איזה תפוק זה, שכל הרעיון, אני מדברת איתה, על מה היא לא נתנה, על מה היא לא הייתה, על כל מה שעברנו כמשפחה, על זה שהיא לא חיפקה, לא נותנת סומת לב, על הדיכאון לדע שלה, אבל היא עדיין חיה! כאילו, היא יכולה לתת לי את זה היום, מה זה משנה מה היה. וכאילו, ואמרתי, אין, אני צריכה.
לתפוצתי משתי ופשוט לחבק אותה. ויצאתי משם, התקשרתי לאמא שלי, סיפרתי לה את כל זה באותם מילים, ונפגשתי איתה וחיבקתי אותה. חיבוק הכי ארוך, נראה לי שחיבקתי אותה בחיים שלי, זו הפעם הראשונה שחיבקתי אותה, וממש הרגשתי את זה. נתתי לזה מקום, לא נבהלתי, לא היא נבלה, לא ברכנו אחת מהשנייה, אלא פשוט הרגשתי את הגוף שלה, פתאום כזה בן אדם קטן מחבק אותי חזרה.
קטי גבעוני (49:12.75)
כאילו פתאום אפילו הרגשתי את הפרופורציה שלה, את האור שלה. זה המטורף. בדיוק, בדיוק. ומאז אנחנו כזה נותנות לזה יותר מקום, אנחנו משנות את זה יחד, אז זה מטורף להבין שזה ניתן לשינוי. גם עם אבא שלי, שזה היה בן אדם שלא יכולתי לדבר איתו על כלום, והוא היה מאוד קשה לו לשמוע הכל, ומאוד קשה לו להביע רגש ולדבר.
לא
רעות (49:36.174)
שאתן הגדרתן תומן את ראשו בחול
בת יענה, היום הוא אחד האנשים היותר מורבים בחיי. היום הוא יודע הכול, הוא מדבר איתי על הכול. אני מדבר איתו על הכול, על הכול. אין יותר הסתרות, גם הוא משתף אותי בדברים, הוא מספר ליום דברים אינטימיים על חייו. זה בחיים לא היה. תשאלי כל מי שמכיר את אבא שלי, לא שומע… אבא שלי לא מדבר על הדברים האלה. אבל איתי היום הוא מדבר. כי אני הבנתי שזה… שאפשר לשנות, זה הכול מה את מביאה, את יכולה לקבוע את האינטראקט.
אני חושבת שאני צריכה לעשות קצת… לא, אני תמיד רציתי לעשות פסיכודלים, ראיתי בגופ… אני צריכה ש… לא, תראי, הפודקאסט נופלים הרבה סימונים דרך הפודקאסט, הרבה תובנות. אבל בכללי תמיד רציתי גם לעשות… בחיים לא עשיתי שמים, אני ניסחת את המרשותה. להמליץ לך. ראיתי בגופלאב, שעם גוינט פלטרו בנטפליקס, אז הם דיברו על כמה שעושים מייקרו דוזינג, במיוחד עם אנשים שעברו איזושהי טראומה. כן.
אני לא אומרת דווקא
קטי גבעוני (50:31.566)
אני הבנתי שזה כבר מאושר על ידי ה-FDA או מה
כאילו כן לשרד במחקרים רפואיים ובמיוחד הם עושים שם על ה… לביידרנס, לכל החיילים בארצות הברית שיש להם פי טי אס די
זה מושר לטיפול בטראומה.
M.D. M.D.M.A. כן, גם מאושר לטיפולים, עשיתי גם טיפול ב-M.D.M.A. הוא יותר קליל, בואו נגיד למתחילים, מי שרוצה להתחיל למתחילים, M.D.M.A. מומלץ. לא, אני עשיתי כבר המון טיפולים, גם ריברסינג סופר מומלץ. ריברסינג זה המתחילים של המתחילים של המתחילים רגע, ממש טוב, מומלץ, גם כזה אפשר לעשות אותו בתדירות יותר גבוהה, כי הוא לא משנה תודעה או מרחיב תודעה, אלא…
כזה גל השותפה הראשונה שלי לפות קזמה שהיא עושה עכשיו כרגע היא לא בארץ היא בספר הדבנים אתם בספר הדבוי
קטי גבעוני (51:24.43)
ריברסינג זה מהמם. יש המון שיטות טיפול, סאונד דילינג, כל מיני דברים קטנים כאלה שניסיתי, ו… תשמי, זה הרגע, זה שאתה שנייה מחובה רגע למציאות, שאתה עוצרת כל המרוץ הזה, בפני עצמו הוא גדול, כי אתה מבין בו דברים. אפילו אם אתה רק כותב לעצמך לפעמים. כאילו, זה ההתחלה של איזושהי מסע, של שאלת שאלות, של חוויות, אבל אני הבנתי איך לשבור, כאילו, מה הדרך לפצח את הטרמה. כאילו, זו השיטה שלי.
המצאתי אותו ברגע זה. שיטה סתם, אבל בגדול מה שאני עושה זה מנסה לשיבור קונוטציות.
גם עברת טיפול ואת נזרת בירוני…
היום אני כבר לא מטופלת בסליט, הייתי מטופלת שם איזה שנה או שנה וחצי, באיזשהו שלב המטפלת שלי עזבה לחו'ל ואמרתי, טוב, יאללה, זה הזדמנות לסיים את הפרק. היום אני מטופלת בשיטת סאטיה, שזו שיטה שמדברת כזה הרבה על הקשר של איפה גדלת, ועל הסביבה, ועל מונה לקשרים, וגם מדברת על הקשבה לגוף, שזה גם עזר לי להבין את זה. בכלל להבין שהרגשות מתבטאות בפיזי, שאנחנו לא מבינים את זה.
שאנחנו לפעמים לא מזדהים את זה, אבל פתאום כשאתה לומד להרגיש את זה בגוף שלך, מה קורה ומה הגוף שלך צריך, זה מטורף. מטורף, קראתי על זה גם המון ספרים. אני המון המון מתעסקת בלרפא את עצמי, מלא לצלם.
רעות (52:45.966)
עושה דנאות, הולכת למיקרו, דוזינג, שרום, זיננים. ובאמת, הוצאת את הפודקאסט, שאני תמיד אומרת פודקאסט, זה דרך להבי דברים בצורה פנומנלית, ברגע שזה יוצא בחוץ, there's no taking it back, okay? ומה, מה… ומה בעצם היו ההתגובות מאז ששיכרת את הפודקאסט כבר, עבר חודש?
אני לא רוצה לקחת את זה אחורה.
קטי גבעוני (53:09.966)
תשמעי, קודם כול נראה לי קיבלתי כל תגובה שבעולם. כן? באמת, מי ממש טוב לממש רע? רוב התגובות היו חיוביות, מאות תומכות, רק בטיקטוק השכר התגובות, באמת, פלטפורמה.
חשב שטוויטר זה הייטר זה טיקטוק
לא, טיק טוק, באמת, אתה יכול לעלות שם תינוק חמוד לנסחק בצייתו ויכללו לו תחיים. חכווה. זה באמת פלטפורמה לחזקים בלבד. אבל דווקא זה מלמד מאוד. קודם כול קיבלתי המון תגובות בפרטי על אנשים שהזדרו ועוקבים בעדיקות כל פרק וכאילו זה מדהים לשמוע. הרבה אנשים שגם היו בעצמם…
מה מה
קטי גבעוני (53:53.55)
בעולמות האלה, או יצאו, או בתוך זה, או אנשים שעברו הונס, או התרדות מיניות, או גברים שצרחו, הכל מהכל מדברים איתי. אני שומעת סיפורים כל היום, כל יום. אנשים פותחים את… גם גברים שעסקו בזנות וגם גברים שצרחים זנות. פעילים ולא פעילים, באמת, הכל מהכל אני שומעת, והם גם משום מה ובצדק, יודעים שאני אקבל את זה ואכיל את זה.
אז אנשים מספרים לי הכול, ממש הופכים, אני לפעמים הבן אדם הראשון שהמייפו הם סיפרו לו, שזה מדהים לי, ולפעמים כזה קצת בעיה בשביל לפתוח הודעות, כי אני יודעת שזה עכשיו כזה דורש ממני, גם הקריאה וגם הקווה. זה קשה, אז אני מפנה לזה כזה כמה שעות ביום, לפעמים שעה, שעתיים ביום אני מפנה לענות לתגובות, שם מלא שאני צריכה עוד לענות ולא עניתי, אז סליחה, אני מתנצלת, אבל תמשיכו לכתוב לי כי אני אגיע לזה.
נטל
רעות (54:44.526)
גם אפשר דרך קבוצה יש לכם את ההתארה
נכון, יש לנו את הקבוצת קלעד עמיוני וידועים, ששם אתם יכולים גם לכתוב את הסיפור וגם עוד אנשים יגיבו לכם, באנונימיות או לא באנונימיות, גם על האנשים שהציעו גם להתראיין, כאילו, לפודקאסט.
שאגב רציתי גם לשאול למה בעצם קלט דמיוני אני חושבת שזנתי אני יודעת למה אבל למה בעצם קראתם לפרוטקס ככה ולקבוצה
אני קראתי לזה כלל הדמיוני כי הרגשתי שהחיים שלי בעצם גם בזנות וגם לאחר מכן עם הסוד, זה היה כלל שאני בניתי לעצמי במו ידיי. כאילו בסוף נכון אני למדתי את הדברים האלה מהחברה, מהסביבה, מהחבויות, מהטראומות שעברתי, אבל בסוף הייתי בכלל התפיסות שלי. כלל הדמיוני זה כלל של תפיסות, של מה אני ראוי, מה מצופה ממני, מה, מה, מי אני, מה אני, מה העולם הזה. כאילו, אתה יודעת…
זה כלת תודעתי כי בסוף כל אחד חי את התודעה שלו, כאני כקטי, את כאת, דבורה כדבורה, דולפין כדולפין, כל מיני תנסה רגע לדמיין את עצמך, אתה באיזשהו תודעה מסוימת, ממש, אתה שבוי בתודעה שלך, ויש לנו את היכולת לשנות אותה, והכל הדמיוני הזה זה ממש היה זה, זה לשנות משהו ולפרוץ אותו, וזה היה מדהים שביום אחד כל חיי היה השתנו, יום אחד ולא כרק…
רעות (55:51.406)
וויאבק פסורת
קטי גבעוני (56:06.478)
רק אני החלטתי עם עצמי שאני לא רוצה את זה יותר. ואותו דבר גם עם הפודקאסט, זה גם היה כלל דמיוני בשש שנים האלה להסתיר את הדבר הזה מעצמי מהחברה, מי להתאמץ עם זה, מי לדבר על זה. זה וואו, זה היה מסע כל כך ארוך שברגע שיוצאת את הפודקאסט, שתחרר את כלל. תקשיבי, אני ברגעים הכי טובים בחיים שלי עכשיו, וזה שחרור שאני מרחלת לכל אחד לחוות. כל אחד בזמנו, כן, וגם לא חייב, אבל מומלכם.
אבל בהקשר זה אם נגיד מישהי שמאזינה או עוסקת בזנות או שיש לך יש למישהו שיחושבת מהמשפחה שלה או החברים שעוסק ונגיד היום רוצים לשאול אותך נגיד מה את ממליצה לעשות במקרה הזה
כן. האמת שלא מעט כתבו לי את ההודעות האלה, מלא כתבו לי שהן מכירות אחותם בדודה שלהן, ילדים מטופלים באמותות, כל מיני כאלה. קיבלתי ים הודעות כאלה, מה עושים איתם? מה עושים? עכשיו, אני יודעת כאילו בסוף ממעניים שלי, מה אני הייתי צריכה, אני יודעת להגיד שבסוף, כשבן אדם רואה את זה כאופציה, אופציה כרגע כנראה הכי טובה מבחינתו,
כן, מבין סך האפשרויות שלו, ומישהו בא ומנסה להוציא אותו משם, הוא לא הסכים לצאת. זה גם ככה, תקף גם לסמים. כאילו בסוף, בן אדם צריך להגיע לבחירה הזאת עם עצמו. עכשיו, מה אתה יכול כן לעשות בתוך זה? קודם כל, להיות חבר טוב באמת. קודם כל, המטרה הזאת של להוציא אותו מאזנות, תשכירי את זה. תשכירי קודם כל את המטרה הזאתי. קודם כל, לשים את זה בצד, ועכשיו, רגע, בואו, שנייה, במציאות, שנייה.
להיות, להתאר חבר טוב, לחזק
קטי גבעוני (57:49.23)
מקום לשיתוף, דבר ראשון. מקום להזכיר לו על הערך העצמי שלו. זה מקום להיות שם בשבילו. עכשיו, אני יודעת, היו לי חברות באותה תקופה שכן ידעו, הייתה לי אחת שכל הזמן הסתעה לשכנע אותי להפסיק, והיא בלתי נסבדת מבחינתי. אני ממש התרחקתי ממנה בעקבות זה. היה לי ממש קשה שכל פעם שאני פוגשת אותה היא מבקרת אותי על זה, וכאילו אמרתי לה, אין, מבחינת אין לי אופציה אחרת. תביני שאני עוזרת לאמא שלי פה עם כסף.
אין לי דרך אחרת לעשות את הכסף הזה, אני לא אחרא לצאת, אני אחרא לצאת את השיחה הזאת, היא כאילו די, עזבו אותי כבר, וכאילו, וזה מה שאני חשבתי באמת לטומי, זה מה שהמדתי בו. כי באמת חודשיים אחרי זה יצאתי, ופתאום זה היה אפשרי. אבל כש… באותו רגע, עזבו אותי כבר, והחברה השנייה, הייתי מספרת לה, והיא לא הייתה אומרת לי את זה, היא לא הייתה מנסה להוציא אותי משם, היא הייתה שם פשוט לעשות איתי כיף.
לדבר איתי, לחוות, להנות, כאילו היא הייתה כמו אחותי, בו את התקופה, הייתה אוגן עבורי. אז היא באמת אפשרה גם את החברות הזאת, כי אם היא הייתה מנסה להוציא אותי מהזנות, אני מביאה בית, תודה רבה, ביי, לא רוצה. מה שכן אפשר לעשות, קודם כל תבוא ממקום לא מבקר ולא שיפוטי. אם אתם רוצים ששתפו אתכם גם…
אז תשתפו גם בעצמכם. מי שרוצה שישתפו אותו בסודות, חייב לפתוח סודות בעצמו. אתה לא יכול לשמור על עצמך מוגן, ובוא תספר לי את כל הסודות שלך. את רוצה שהבדוד השלך עכשיו תספר לך על זה שהיא לא יודעת מה, שוכבת עם גברים שהיא לא רוצה או עוסקת בזנות? בואי תספרי לה איפה זה פוגש אותך במיניות. איך הייתה הסקס הראשון שלך, או מה קרה לך לפני שבועיים אם בחרו שהיית אותו. תשתפי בעצמך על הנושאים שאת רוצה שדברו איתך. זה אחד, כי תוך כדי מה שהיא תשמע, אה…
היא גם
קטי גבעוני (59:57.294)
אפשר להגיד שזה קשה, אפשר לשאול אותה איך היא מרגישה עם זה, אפשר לשאול אותה מה זה עושה לה, אפשר לשאול אותה מה היא כן הייתה רוצה, את רוצה להמשיך עם זה, את לא רוצה להמשיך עם זה, ולתמוך בכל החלטה שהיא תחליט לנכון. תוך כדי כמובן שאפשר לחזק את הערך העצמי שלה, וזה הדרך, קודם כל, לחמילה על מי שהיא ומה שהיא בדברים אחרים. אם היא פתאום מציירת ממש יפה או כותבת ממש יפה, תמיד אפשר להרים אותה ולחזק אותה למקומות האלה.
להזכיר לה במה היא טובה. ולסכור גם שהתפקיד שלנו לא להציל אף אחד. באמת. זה חייבים… אבל זה באמת נכון. סורי שאני אומרת את זה, אבל זה נכון. זה לא תפקידנו, ואנשים צריכים לשחרר את האחריות הזאת. אנחנו לא פה כדי להציל אף אחד. כל אחד אמור לעבור פה את המסע שלו. וזה באמת ככה, אבל זה לא אומר שכלא צריכים להיות אחד עבור לשני, ולעזור אחד לעבור לשני, אבל בעיקר להביא אמפתיה והאכלה וההקשבה. זה כל מה שמצופה ממנו.
תודה מרקשה
קטי גבעוני (01:00:52.462)
מאיתנו וזה גם מה שיביא בנות בסוף לצאת
מדהים, מדהים, אני מקווה, אני כבר רואה את השינוי של הפוטקאסט של החוסש והיציאה מהערון הזה, אבל תגידי, באמת אחרי כל מה שעברת, וראית צד כל כך רע בגברים, איך היום את בזוגיות מאושרת, איך את בכלל יכולה לראות את הצד הטוב בגברים?
יש משהו כנראה עכשיו, בהרבה נשים שיוצא לי לפגוש, שבאמת חוו בעיקר רק טראומות סביב גברים. כאילו אנחנו ממש מנסות לעשוף בפינצטה את הרגעים היפים שהיו להם עם גברים. וזה בסוף הפרספקטיבה שהיא מביאה, כי זה מה שהיא ראה, הזאת תפיסת עולמה. אז כדי להצליח לשנות את זה, את שוב, את צריך להטיל ספק במציאות שאתה מכיר. אז אתה אומר, אוקיי, אני רגילי שגברים הם חרא, אבל אולי לא כל הגברים הם כאלה. ואם אתה בוחר, מתחיל לראות את המסביב של זה,
את הרגעים שכן גברים התנהגו אלייך יפה, או את הגברים המדהימים בחיי האייך, או את אלה, אפילו הולך של הבנות זו, חברות של חברות שלך, או בנה זוג של חברות שלך וכאלה. כאילו אם תחפשי את הטוב, תמצאי אותו. ואם תחפשי את הרע, זה מה שאתה ראי. אז אני באמת, היה, אמנם, אני תמיד קודם כול הסתכלתי על הטוב, אבל גם אני באמת הייתי במון מערכות יחסים…
סוג של בוא נגיד בריאות במהלך הילדות שלי שעזרו לי להבין שגברים הם לא רק שחור הם שחור ולבן כן וזה גם תופס על כל הבני האדם גם נשים וגם גברים זה לא שחור או לבן אז בואו לא נגדיר פשוט אף אחד אבל זה דגם תהליך
רעות (01:02:17.358)
זה תמיד לבא אותך לצד ה…
רעות (01:02:30.638)
כן זה באמת תהליך אז קטעי לקראת סיום באמת דיברנו על הפרודקאסט המדהים כלד עימיוני איפה עוד אפשר למצוא אותך
בגדול אם תחפשו קטי גיווני בגוגל, אני אהיה חידה בשם. אז גם באינסטגרם שלי, גם בטיקטוק, בגדול לא קשה למצוא אותי.
כן
רעות (01:02:48.078)
והקבוצה זה קהל הדמיוני
וידועים. כן, את רשמו גם כאלה דמיוני בגוגל, גם אנחנו מובילים שם איזה… תהיית חזקה באסיום. כן, אסיום. אמרתי, אמא, תודה על השם המקור… איזה כיף. לא, אני אמרתי, זה מדהים. תחשבי שאני, השם שלי הוא היחיד בפייסבוק, היחיד בנסטגרם והיחיד בגוגל.
תודה.
רעות (01:03:08.974)
זה מטורף. זה באמת מטורף. קטי, תודה רבה שהסכמתי את הרח ולגולל שוב את הסיפור הזה. אחרי שדיברת עליו בפודקאסט הזה ובעוד פודקאסטים אחרים, זה לא מובן באליו, ואני מקווה שגם הפרק הזה ימשיך את השינוי שאת כבר התחלת לעשות. ותודה שהזנת, בנות. תודה לך. ביי ביי.