״בנות״ הפודקאסט

לא מאמינה אבל אנחנו עדיין במלחמה הנוראית הזאת והפעם הבאתי את חביב הקהל ג׳ונתן אלחורי שהגיע להקלטה אחרי בכמה ראיונות בערוצי תקשורת מובילים לדבר על החוויה שלו בתור ישראלי-לבנוני נוצרי שעוסק בדיפלומטיה ציבורית.

וכמובן שהיינו חייבים לדבר על הקשרים הזוגיים שלו, על המשלחת אליה הוא טס לארה״ב ועל הסברה בטינדר!

כמובן דיברנו גם על הקאובוי שהגיעו לאחרונה ועל ההתנדבות של רעות שגרמה לה לקרוס.

לאינסטגרם של ג׳ונתן לחצו כאן ולטוויטר שלו לחצו כאן.

רוצות לתמוך בפודקאסט ולהצטרף למועדון החסות- הבאד הביצ׳ז?

קנו לי כוס קפה

לתרומה חד פעמית לחצו על Support ולתרומה חודשית בעבור הטבות שוות לחצו על Membership

לעוד פרטים כנסו לאינסטה של בנות

או לאינסטגרם האישי שלי 

תמלול הפרק

תגידי, מה יקרה אם עכשיו פתאום יש פה אזעקה? אה, אם יש אזעקה, אנחנו, תקשיב טוב טוב. תקשיב טוב טוב. כי כאילו, אנחנו כבר מתחת לאדמה, אבל... אז אנחנו לא אנחנו בדרך, זה לא דרך פרטר לגמרי, אבל אני רק...

לא, לא, לא. כאילו, ירדתי מדרגות, אבל... אני כן מרגישה בדירה הגדולה ומוגנת. אבל אם אנחנו נצא רגע החוצה, זה בעיה, כי אנחנו נהיה מול הוויטרינה. תראה, אנחנו בהתחלה...

אני רוצה לך דרמטרגות נו ואז את. עולה למעלה. עולה חצי קומה למעלה. אתה קולט. כי אם את יוצאת.

החוצה. את מול הכביש. כן. זה לא עוזר. לא גם הדירה שלי הבאה שכל החלונות הם פונים דרומה כאילו אני חושבת שהשירותים שלי אני גם.

בדיוק באתי להגיד. לך נכון. חלון. לא יש שם חלון קטן לא. אבל זה.

לא חלון שפונה. כלפי. חוץ אבל ההדף. לא יודעת. אני גם צריך להתחבאתי בלבנון מהפגזות אז גם התחבאנו בשירותים.

וגם אתה יודע שאם אתה הרבה זמן שמה, יהיה לך שירותים. נכון. זה סיכוי אדיר. כן, כי פעם היינו צריכים להתחבר תשע שעות, רצוף בגלל ההפגזות, ואז, למרות שההפגזות המשיכו, אבל עדיין יכולנו לצאת קצת החוצה. אבל ממש היה כאילו ירי מתמשך גם על הבית שלנו.

על האפשרותים. אז כאילו, אז היינו חייבים להישאר פה. אגב, למה באמת לא בונים ממ"דים עם השירותים? יש מקלטים, יש להם שירותים, אבל ממ"דים לא בונים עם שירותים. אני לא יודע, לבנון של שנות ה-70, 80, 90, לא ממש חשבו ש...

יש ממ"ד שכונתי, אבל כפרה.

ממד כפר. כן, עכשיו כולם מסתכלנות, מה? אני לא מבינה, את מי הביע לי, על מה הוא מדבר? אנחנו כבר נגיד, אבל אני רק אגיד לך. קודם כל יש לי כבר כל נעים.

כן, כל... אני כבר מרגיעה, אני באתי להרגיע, אני המרגיעה הלאומית עכשיו. או, דניאלה, איך קוראים לו? או, או, או. אולי מזהות אותך, איך זה יודע?

הוותיקות אולי מזהות. יכול להיות, מי שהייתה בהופעות אליי, אבל זה כבר לא קשור. אה, נכון, מי שהייתה בהופעות בדרך כלל בטוח יודעת מי אתה. ונראה לי שהביע אותך לגבי הממד. כן.

כן. אז אנחנו, יש לנו מספיק זמן, יש לנו דקה וחצי, לצאת מהבית וללכת לממ"ד בבניין ממול. אבל היה פה כבר מקרים של כבר התחילו בומים לפני שהיו פה הזכות. כן, כי זה מה... לא באזור שלנו, אבל.

אבל אז כבר היינו מוכנים. אבל אני כן אגיד לך שאפילו לא צריך לרוץ. אני כל הזמן אומרת לאנשים לא לרוץ. אנשים נופלים, הטלפון שלה נשבר, ואחת השכנות מדדה עם טיימר וראתה שלוקח לנו 50 שניות. וואלה.

יושבת בבית עם תחתונים וטישרט, במצב הטבעי שלי, והטישרט כאילו מכוערת, המצב הטבעי שלי הוא חנג'ה, אוקיי? כמו שאתה יודע, מי שמכיר אותך ביומיום יודע שאת שם כבר. כן, מי שיודע שאני באמת, אני במצב של כאילו עם הקליפס על הראש, כאילו אני בכל מצב נתון במצב מנקה את הבית, כביכול. אני לא. בדיוק, הבית מבורגן.

בקיצור, אבל אני אומרת לך שלא רק שיש לך זמן ללכת למקלט, יש לנו זמן שאני אשים גוזיה, לא חזייה, גוזיה זה יותר קשה כי אין לי חזיות כבר, אני אחליף לבגד, גם צריכה להחליט מה ללבוש, כן? אני אומרת, יש לי זמן להחליף לבגד נורמלי וללכת לממ"ד, תוך כדי שאני אומרת לכולם, לא לרוץ חברים, לא לרוץ. בקיצור, בוא נציג אותך שנייה. אני אחרי מחלה. רק אל תמותי.

זהו, אני כבר, חבר'ה, אני כבר באמת... אחרי מחלה. את אחרי צינון. לא. אצל בן אדם רגיל זה צינור.

לא, אבל להגיד מחלה זה מחלה. אצל אחד שוקל, לא, סליחה, אין לי, זה לא המחלה הזאת. בדיוק. אבל אצלי, שפעת, אני אפרט עליה עוד מעט, שפעת אצלי זה כאילו, זה להרוג אותי, אמא שלי תמיד אמרה. את גברית.

בדיוק, אמרתי את זה גם בצהריים. אני, אני כמו גבר שנושאת, אבל זה לא סתם, אני מגיל מאוד מאוד צעיר, אני עשיתי בגיל 18 ניתוח, וזה לא עזר. מהשקדים? לא, פוליפים וסינוסיטיס, גם בשביל הגמלים. אנחנו לא נעבור את השבועיים.

זה מדהים איך כולם כאילו זה. לא דיברתי שעה כבר מלא זמן. כולם בצבא. מלא. המטרה הכל שלך, את לא מרגיעה אותם.

לא, אני לא דיברתי הרבה זמן, אבל הנה עכשיו אנחנו, אתה יודע, צריך להתכונן. אלכי, היא כותבת לי לפני, אני לא יודעת, אין לי מה לדבר, אין לי מה זה. כפה! רק פתחת את המיקרופון. סליחה שאני לא יודעת לפתר את זה!

רק פתחת את המיקרופון. אמרתי לך, ג'ונת, אני מקווה, אני רוצה שתיפתח, כי אין לי הרבה חדשות לבנות. אוקיי? אין לי הרבה חידושים. כן, אז בוא נגיד, כן, מי שזה אתה ומי שאתה.

ואז רק שתי דקות לפני שאנחנו פותחים את המיקרופון, כמה חידושים את הבאת פה? כאילו, זה כבר... לא, לא, דברים עצובים תמיד יש לי, אבל אני רוצה קצת זה, ואתה יודע מה? אני גם אציין קצת את הדיכאון שלי. כאילו, אני מדברת...

כן, זה חשוב, אנחנו בתקופה לא קלה. כן, ואנחנו גם נקריא כמה דברים שקיבלנו באינסטגרם, והיא היום בסוף, לקראת הסוף, אנחנו נדבר על... על המתגייסים למעננו ומה אנחנו עושים כדי להתגייס למענם מכל קצוות הארץ, כן? אבל בואו נעשה את ההצגה בעצם הרשמית, בעצם ג'ונתן הלכורי, מי שזוכר אותו מהפרק שעשינו על נודס וסקסטינג, או-או-או. אחי, אני אוהב שהשם שלי מתקשר לנו.

בדיוק, אבל בעצם אני אמורה להגיד ג'ונתן הלכורי, שעוסק בדיפלומטיה ציבורית מטעם דיפלו-דיפלו-אקט. עכשיו בלבלת אותי, כי הזאת שהציגה אותך בערוץ 13 אמרה דיפלוקרט. דיפלומיו! בדיוק, דיפלופוסי.

איך את מדברת רעות? בקיצור, ולא רק זה, אתה עכשיו, מדברים פה על עניינים וזה, אתה לא חזרת מסשן של סקסטינג, אתה חזרת עכשיו מכאילו פעילות הסברתית בחו"ל, בארצות הברית. כן, ממש, כאילו שמונה אירועים בשבוע של דיכאון, של לדבר רגע על המצב פה, לדבר גם על הנרצחים, לדבר רגע על המצב בישראל. ולפני כן אין ספור רעיונות בתקשורת הישראלית, וגם היום, שלוש רעיונות. ומערוץ 13 ו-24, אתה רגע רגע חבר'ה, אני צריך להגיד.

מגיעה לראות. מה חשוב? נכון, ואתה גם אחרי פרידה. אז בואו, כאילו, אתה... אני חושב שזה התור שלי להיחנק רגע.

שנה לא פשוטה עברתי, אני מרגיש שעברתי עשור בשנה אחת. וואי, לגמרי, אה? של טלטלות נפשיות, של פרידות, של... נגיד שבקצרה, לפני הפרידה, כאילו לפני הקשר האחרון, היה סיטואציה שאני חושבת שהיא מאוד רילייטבול, שהיה איזשהו בחור, סיטואציה שהרבה מכירות אותה, שאתה רצית אותו, אבל הייתם חברים, ושוב, אני דיברתי על זה עם עוד חברה שלנו, וגם לה היה סיטואציות כאלה, אתה רצית אותו, אבל בעצם הייתם חברים והסתפקת בזה. נכון.

ואז בסוף מה קרה? נשבר לי הלב. כי הוא התחיל לצאת עם מישהו. נכון. כן.

למי זה לא קרה? כן, אבל אני הייתי מאלה שלא מבליגים, כאילו כן ניסיתי לדבר איתו על זה, מענה מהצד השני, ובאיזשהו מקום זה סוג של הכניס אותי למערבולת רגשית, לא בהכרח עליו, אלא סתם על כל החיים. על כל החיים. כי הייתם חברים שנים. בדיוק.

והאהבה שלך לא נהנתה מסיבות א', ב' וג'. נכון. ואז אתה רואה, נגיד, בואו נגביל את זה למערכות סטרייטים ומערכות שאני חושבת שיהיו יותר קלות להבין, ולא נדבר ספציפית עליך, not to put you on the spot, אבל נגיד סיטואציות שקרו להרבה חברות שלי. יש בחור, את מתייזזת איתו, את אחרי כמה מפגשים, אחרי כמה חודשים, את אומרת לו, תקשיב, אני חושבת שכדאי לנו להיות יותר מזה, והוא אומר לך, לא, אני לא שם, זה לא את, זה אני, אני לא פנוי לקשר, פא פא פא פא פא פא פא, ויכול להיות שזה נכון, וזה יכול להיות שזה שקר והוא מאמין לשקרים, די נוח, אבל ממשיכים להתייזז, ואז הוא פתאום מוצא איזה דנה ומתחיל לצאת איתה, ולא רק שהוא יוצא איתה, הוא גם מתחתן איתה. פתאום תוך חודשיים הבן אדם תחת מוציא אחרי זה, אתה מכיר?

כן. אז זה באמת, זו סיטואציה שהיא לא הייתה בדיוק ככה, אבל היא מאוד דומה.

חבר'ה, אני לא יודעת איך נעבור את הפרק הזה. נעבור אותו, נעבור אותו. בקיצור, ו... מקסימום אנשים ישמעו אותך פה גוססת. כן.

ויש תמיד שאלה, כי אם אנחנו חברים של הצד הנפגע, אנחנו תמיד נגיד, הוא זבל הבן אדם האחר, אוקיי? נגיד הייתה לי חברה שהיה לה איזיס כזה, ואני אמרתי שהוא זבל כי הוא ממשיך לשכב איתה. ברגע שאתה יודע שיש איזו אהבה שאתה לא יכול להיענות לה, למה אתה לא כאילו סוגר את זה? כי באיזשהו מקום התקווה עדיין ממשיכה. לא, למה הוא, למה, אני אומרת, למה איזה, כי עדיין נוח לו.

בטח שנוח לו, מה אכפת לו? הוא לא שם, אין לו את הרגשות האלה, וכרגע זה ממלא לו איזשהו מצרך. והוא לא מבין שאתה פוגע בעוד אחד. לא בהכרח מנצל, אבל זה כן ממלא לו איזשהו חסך שלא קיים אצלו, שמבחינתו זה מספיק לו מה שקיים. הוא לא רוצה מעבר.

לא, באופן כללי. אתה מדבר על ה... אני מדברת על ההוא שלא אוהב. כן. כן.

אבל זה עדיין ממלא לו איזשהו מצרך. כן, הוא עכשיו עדיין רוצה סקס, אז הוא המשיך להיות חבר שלך, לא הייתם עזיזים. אבל אתה מילאת לו איזשהו חסך רגשי, שאתה כמו בן זוג רק לו, אוקיי? אבל אז, בתשעו, אני תמיד אומרת, וגם אמרנו את זה בפרק עם אמת לאמיתה, בעונה הראשונה על עזיזות, היא אמרה, יזיזות זה כמו משחק אש, ותדעי שאם את נכנסת את יכולה להיכוות. בדיוק.

אוקיי? וגם אמרתי את זה... אתה יכול לשחק עם חתול. הוא יכול גם לשחק עם חתול. זה אנשי החתולים פה, זה, התעצבנו עליך, אבל כן.

כי כלב לא ינשח אותך, אבל חתול ישרוד אותך. תראה, כאחת שננשחה על ידי הפינצ'רית שלה, אוי ואבוי. באמת? כן, כן, וואי, זה נקרא בעיה. מה, אבל בקטע זדוק, באמת?

אין, שטן פינצ'רים, אני מתה עליהם, מתה לאמץ עוד אחד. שטן, אבל מתה. הנה, אתה רואה? אתה מבין? ספינצ'ר פוגעת בי והיא אומרת לי, זה לא את, זה אני.

ואני אומרת, תנו לי עוד פינצ'ר. כן. אתה מבין? יש לנו משהו. אתה מקבל את הפתריות.

כן, בדיוק. אבל היית באמת במערבולת שאני כאילו, כאב לי הלב. רק על הכאב לב שלך. אתה מבין? אבל בוא ניתן את נקודת אור.

נכון, הייתה פה איזושהי נקודת אור, שפתאום אחרי כמה חודשים התחלתי לצאת עם מישהו. אמנם נפרדנו כבר. נכון. אבל גם אחרי הפרידה, וסיפרת לי על הפרידה, סיפרת על זה בטון שהוא שונה לגמרי ממישהו שעכשיו רק נפרד, וברור שכואב. כן, לא, ברור.

מה אמרת ליד שיש לך עכשיו? גם בכיתי, גם הייתי, כאילו עדיין באיזשהו מקום עצוב, זה קרה לפני שבועיים, כאילו זה עדיין טרי. אבל כן, באיזשהו מקום המערכת יחסים הזאת הראתה לי שיש דרך אחרת. שיש איזושהי תקווה, שאני לא אבוד, כי כאילו זה מה שחשבתי מלכתחילה. כי זה הרבה פעמים, זה מחשבות שאנחנו אומרות, מה?

שלוש שנים שכבתי עם הבחור הזה, הוא שיחק בי. עכשיו לא רק שהוא יצא עם מישהי אחרת, הוא עכשיו גם ממש בקשר מחייב איתה. מה אני עושה? מה אני אעשה? כל הזמן שבזבזתי, כל המחשבות האלה עוברות בראש.

נכון, אבל זה לא רק הזמן שבזבזתי, אלא זה גם מכניס את הרגע הסיפור האישי שלי, של הנוצרי, הלא יהודי. כאילו,. אז כאילו, הרגשתי גם באיזשהו מקום מערבולת גם בתוך הציבוריות הישראלית, עם כל מה שקרה עם המהפכה המשפטית, וכל מה שקרה עם כל הדברים האלה, זה באיזשהו מקום. כן השפיע עליי, כי פתאום הסתכלתי רגע מסביב ואמרתי, רגע, המקום שלי כאן? אני נמצא כאן מישהו?

כאילו, העתיד שלי פה? אגב, הרבה זוגות מעורבים שלא יכולים לעבוד שם גם. זה היה בעיקר זה, פחות קו, כאילו, בכיתי יומיים על מה שעברתי איתו, אבל השאר בעיקר היה רגע על מה נקודת מוצא שלי פה בתוך ישראל, מה הזהות שלי, מי אני, האם אני נמצא פה כן איזושהי מערכת יחסים. אז בואו רק נציין שאתה בעצם לבנוני נוצרי. אוקיי, אבא שלך לחם בצבא דרום לבנון.

נכון, היא פייק, לא? בטח, מה? ובעצם ככה הגעת לדיפלומטיה ציבורית, ואתה מרצה בנושא, ואולי ככה סקירה קצרה למי שלא יודעת מה זה אומר בכלל? צדל, צדל זה היה צבא דרום לבנון שקם ב-82, זה בעצם היו ברובם נוצרים שלחמו יחד עם צה״ל, כדי באיזשהו מקום להגן על עצמנו בתוך דרום לבנון, אבל גם מתוך הראייה שאנחנו צריכים לעשות שלום עם ישראל. אנחנו בסוף, זה גם מאוד מתקשר לפעילות שלי היום, 18 שנה, אני היום נלחם עם מיקרופון באיזשהו מקום על המדינה שלי.

אז זה כן מתחבר ומתקשר לתוך הדברים שלנו. ובאיזה גיל באת לפה? גם היום, בגיל 9. ברחתם? ברחנו, כן, ברחנו.

ואבא שלך נשאר שם? לא, אבא שלי הגיע לארץ במאי 2000 עם נסיגת צה״ל מדרום לבנון, ואמא שלי, אח שלי ואני נשארנו בלבנון עוד שנה ושלושה חודשים. אה, אז להפך, האיחוד, אני הייתי בטוחה שאבא שלך נשאר ואתם את זה. יפה, אבל האיחוד הזה לא האיום העיקרי, היה עליו, על זה שהוא היה בצה״ל. כן, הוא בעצם עכשיו...

עכשיו בוגד שם. מה זה בוגד? כן, גם עליי. יש עכשיו צו מאסר נגדי בלבנון. אה, לאוולי.

טוב, הם לא יודעים שאתה גייר. יש נגדי צו מאסר, את מקשיבה רגע? על שמך? לא, על שמי. שפורסם בתקשורת הלבנונית.

עכשיו אבל או הפעם? באפריל 2020, אמצע הקורונה. אין להם משהו אחר להתעסק בו. את מבינה? הקורונה!

לא רק קורונה, לבנון נמצאת במשבר כלכלי שמעולם לא חוותה. אולי, אתה יודע, כמו שאנחנו בקורונה עשינו סדר בארון. אז הם אמרו, בוא נעשה סדר בביורוקרטיה, איפה כל הבנים של הבוגדים שעזרו ליזרעאל, בוא נעשה להם סדר. כן, עכשיו כל שנה הם היו מפרסמים רשימה מלאה של שמות. בטח כאלה.

כן, רשימות מלאות של אנשים שעזרו. כמו הרשימות שאנחנו מקבלים היום, הכל בספרדית. בול כזה. ואז באפריל 2020 הם מפרסמים שני שמות. יואו.

אחרי שנים שהם לא פרסמו כלום. וזה השם שלי ושל אבא שלי, אפילו אמא שלי לא הופיעה, אפילו אח שלי לא הופיע. אה, האח שלך לא? כי בתי ספר זה רק גברים. לא, ממש לא.

גם אח שלי היה בצהל, זה לא שכאילו הוא לא... לא, כי זה בעיה, כי אתה באמת פעיל. בדיוק. ואז אימא שלי אומרת לי, זה הכל באשמתך. זה הכל בגללך.

אמרתי לה, לא, כי אבא שלי, שלחם בצדק 18 שנה, הוא לא קשור, הוא פעיל. היא אומרת, באשמתך, בגלל שאתה בעין הציבור. כן, היא מתכוונת שיש ככה מוביל כאן. והרבה ביקשו לתרגם את זה לאנגלית. נכון.

והרבה אמור חייבים את הגרסה המתורגמת. ואז אמרתי לך, ג'ונתן, תתרגם לאנגלית, לערבית. ואמרת לי, אני לא רוצה לתרגם, כי עדיין יש איזשהם רחוקי משפחה בלבנון, ואני לא רוצה שיתרגטו אותם. כן, וזה היה ספציפית, האמת שאני מאוד הופתעתי מהאימפקט שהיה על הציוץ הספציפי הזה, גם פרסמתי אותו רק בטוויטר. כן, אפילו לא ידעתי שאתם פרסמו אותו, אני אמרתי...

אני כן, אני פתאום מקבל תיוגים גם יום אחרי. גם אגב, התמונה שם הייתה לא מחמיאה. נכון, אני חושבת ששיניתי אותה, ואני די מצטער על זה, כי כאילו זאת הייתה תמונה ישנה מאוד, מ-2000 ו... 18? מה זה?

יש פה מישהו בדלת? רגע, מי זה? רגע, דופקים בדלת. אני לא מבין, כל פעם שאני פה יש איזה משהו? פעם שעברה ירד הביוב באמצע ההקלטה.

כן, כל הפעם יש משהו. אה, מה זה? הכלב? או שלום! שלום!

יורקת אש. יורקת לך. מה שהיה, היה צבא. כן? צבאות בחצי לא ראיתי מישהו שבור ככה משפעת.

באמת, זה היה רמת שביעיון. הנה, הנה, רואה? הנה, רואה? השכנה נכנסת בעיר האתר שבזמן שאני בשפעת. בדיוק, מצד ראשון.

כן, מי שרואה אותי שפעת, רואה מה זה איך נראו בני ישראל אחרי שהם קיבלו צרעת. זה כאילו ככה, כאילו עבר עליי דבר שכין.

לא, הכל בסדר, פעם הבאה אל תעשי את זה. אנחנו צריכים להביא לך לפה לייב, לבחוץ. כן, צריך שלט לייב ורקודים. כן. האמת שכן, זה נכון, יש פה טיילת.

נכון. אני אוהב את זה דרך אגב, כי אתם כמו קומונה. נכון, קומונה של סכים, כמו שעמית אומר. זה מהמם, במקום להיות שכנים כאלה. כן, אני שהייתי חולה, אני נעזרתי הרבה בשכנים.

כן? כן. טוב, אז איפה היה? גם כשעברת את הטיפול להקפאה. וואי, שהייתי בהקפאת ביציות, וואלה, כל הבניין היה איתי בעצם בהקפאה.

טוב, כל פעם שיש ג'וק, אז דיברנו על סטוסים מצייצים. ואז בעצם כאילו אמרת, אני לא רוצה, כי יש לך שם איזה שהם רחוקי משפחה. נכון, כן, אז כאילו גם אני לא תיארתי לעצמי שהציוץ הזה יחשוף, או שהציוץ הזה יגיע לכל כך הרבה מקומות. תמיד מעניין אותי איך המנגנון שלהם עובד, שסתם אין לי מושג. אבל זה גם היה רגע, שנייה רגע אישי כזה, שפתאום כזה, שמעתי את אמא שלי אומרת שמה שקרה בדרום בשביל אוקטובר, זה בדיוק מה שאנחנו עברנו על ידי הטרור הפלסטיני בלבנון, אמא שלי הייתה צריכה להגר מהכפר שלה.

לאזור שאבא שלי נמצא בו, כי בעצם הם כבשו להם את הכפר, הם שרפו שם אנשים, עשו בדיוק את אותו דבר, אני רוצה להיכנס לזה ביותר בדיוק. ואנחנו כאילו בשוק, אבל אנשים שחוו או את דאעש או את דברים אחרים, ארגוני טרור אחרים, אומרים הנה, זה חבר'ה,. זה אותו דבר,. זה קרה, זה קרה לנו. ובאיזשהו מקום, הרגע הזה גם גרם לי להבין שאני חלק מהאירוע.

שזה לא יורד לאורך ישראלי. אמא שלי לא, אמא שלי לא אוהבת מאוד לדבר על הנושאים האלה, היא מאוד סגורה בקטע הזה, היא כאילו כל הזמן אומרת, תן להם לשכוח אותנו, תפסיק לדבר, כאילו תפסיק להזכיר אותם. תראה, אני בטוחה שזה הדבר הכי מפחיד של אמא, שברחה מלבנון, וכמובן, בין כמה דיירים... היא הגרה פעמיים. באמת?

כן, פעם אחת מהכפר שלה בגלל שהתקשרו אותה לטרוריסטים, ופעם שנייה כי הייתה צריכה להגיע לארץ. ובין כמה היית שהגרתם לארץ? בין תשע. והיא הייתה בת שמונה עשרה כשנכנסו להם לכפר, אז כאילו זה משהו שהוא מאוד... הרוע הלב הזה, אנשים ראו אותו גם הרבה, אני זוכרת שליאור דיין העלה איזה פוסט שהוא שיתף, מישהו שכתב שהוא כתב זר היה בהזוועות של דאעש, והפוסט הזה, מה שהוא תיאר שם, מאוד שביעי לאוקטובר, וזה היה פשוט shook me to my core, זה היה מזעזע ברמות, ושוב, אתה קורא את זה, ואתה לא מאמין שאנחנו חיים את המציאות הזאת.

נכון. כן. ובאיזשהו מקום, פתאום זה היה הרגע שלי רגע להתפרק, פתאום כזה הקלתי, כי זה היה כבר כמעט חמישה-שישה ימים לתוך המלחמה, ובאיזשהו מקום אני, מהיום הראשון הקמנו חמה לצערי רגע לטפל בדברים, אז ניסיתי גם לנתק את עצמי, כי ראיתי סרטוני זוועות, וראיתי תמונות זוועות, וראיתי, ניסיתי כאילו באמת לנתק רגע את הקשר הזה, אבל פתאום כששמעתי את אמא שלי אומרת את זה, באיזשהו מקום זה נגע בי. הרבה יותר קרוב ממה שציפיתי. כי אתה רק חושב על מה היא עברה.

בדיוק. שמישהו באמת שקרוב אליך. וראיתי את זה, זה עכשיו בתמונות, בצבע. זה לא שחור לבן, זה לא שנות ה-70. זה 2023.

כן, יצאנו, האמת היא קצת נפתחה קצת יותר. המצב הוא לא פשוט, אז כאילו גם, כאילו אנחנו מדברים על זה בבית, מהיום הראשון כשהתיישבנו בסלון מול הטלוויזיה. אני חושב שזה מה ששונה נגיד המלחמה הזאת לבין... סבבים קודמים, שהזוועות שמה שחמאס עשו, גרמו להם רגע שנייה להתנתק מזה. כן, במיוחד הדתיים, אני מרגישה מוסלמים דתיים שאומרים, קוראן אוסר על הדברים האלה.

נכון. כן, שבו אני אומרת... אוסר גם על חטיפת נשים, ילדים, מבוגרים, כאילו, זה מאוד קשה. ואפשר להתווכח על מה הקוראן אומר ולא, כי בסופו של יום שהיד הוא מצייד לחוקי דת כלשהם, אבל אני כן אגיד שמצד שני, כל התפיסות שלי... אוקיי, מתערערות, לא בתור שמאלנית או ימנית.

קונספציה? איך כולם אוהבים את המילה קונספציה? כן, כל החבר'ה, את בקונספציה שבשלישות העגבניות יותר טעימות. הן לא יותר טעימות, הן פשוט את קונה אותן ב-50%. אז העגבניות, אל תשבוע בקונספציה, אוקיי?

העגבניות שרי טעימות גם ביום שביעי ורביעי. גם אם אתם תראו שהמחיר מתייקר, אל תיפלו לקונספציה. אל תשבוע בקונספציה שבזרה... זה כל דבר, הקונספציה שלך שהצירות הזאת נובעת מהבננות, היא לא, היא לא ככה, זה ככה, זה כמו שבקורונה, אקספוננציאלי. וואו, לגמרי, עכשיו זה הקונספציה.

בקיצור, תשמעי, לא יותר קלה יש להגיד, אפשר להגיד גם תפיסה, חבר'ה, אתם רוצות את התרגום? הרי תכלס כן, מה זה תרגום? זה המילה. אני לא יודעת, כי אפשר להגיד perception, אני לא יודעת, אולי קונספציה יש לה תרגום שהוא יותר מדויק? לא, קונספציה זה כאילו תפיסת...

אז נכון, אז אוקיי, אז קונספשן, לא פרספשן. בדיוק, כן. אז אני כן מצד שני שכל באמת, תפיסת העולם שלי באמת באמת מתערערת כשאני רואה אנשים מהאוניברסיטה, שלמדתי באוניברסיטה העברית, זה אזור שהוא מאוד טעון ליד, אני לא זוכרת איך קוראים לשכונה, אבל אתה הולך, אם אתה הולך בחנייה בלילה, זורקים עליך אבנים. מה שקרה. פחד אלוהים בלילה.

וואלה. ובאוניברסיטה, חברה שלי מראה לי בעצם אחת שלמדה איתי, שכאילו היא, אני לא רוצה להגיד פה פלסטינית, אין לי, אני כאילו, אני רוצה להגיד במירכאות, אין לי שום בעיה שתהיה פה פלסטינית, אבל כמובן שיש לי, כן? היא לא, לא שהיא לא מגנתה, היא תומכת בחמאס, ואני גם, באיזה עולם? עוד לא צריכה אותה. באיזה עולם את, אני לא הייתה בפייסבוק, אבל את רצת, אולי אני כן, אני אמחק אותה, את רצתי תהי להזקות, כמו שאתה אומר, בממ"ד באוניברסיטה העברית, אוקיי?

כאילו...

צריכה להירגע חבר'ה, אני כאילו הייתי בשוק. זה נראה לי שכשאת מתרגשת פתאום יוצא לך. כי הכל עולה. איך הכל עולה? במקום, במקום.

אבל כן, לא, זה באמת, אז כל התחושות האלה, אני חושבת שיש בהרבה אנשים שהם לא ימין קיצוני או שמאל קונטנטי, אני לא בן אדם קיצוני, אני בן אדם מורכב, בן אדם מושלם ומדהים. קודם כל יש להגיד, ככה בסוגריים, בן אדם באמת בחורה. משכמה ומעלה, כן, אני מדברת על עצמי, אבל באותה נימה אני אגיד שאני בן אדם מורכב, וכשאתה בן אדם מורכב, אז יש לך את המחשבות האלה ואת הדיונים האלה. כשאתה בן אדם שאתה קיצוני, או ביביסט, או בצלם, אז אין לך, כי אתה חד גוני. לא, אבל צריך גם לזכור שבסוף החברה הערבית שחיה פה בישראל, לרבים מהם יש עדיין משפחות בעזה, או אם זה ביהודה ושומרון.

כן? אה, אוקיי, יהודה ושומרון, כן. שאני באמת, זה מצב, זה הנזק ההסברתי הכי גדול שלנו, זה מה שקורה עכשיו שם. אפשר לדבר על זה, זה באמת, כאילו אני חושב שגם שמה הקונספציה היא בסופו של דבר הרי ההוכחה לכך שישראל לא משנה מה גם הייתה מפנה, זה עזה, הרי הוצאנו. כל האפשרות הזאת.

וגם הקונספציה שאנחנו באמת מאמינים בטובה, אדם שכמו של יום, כן? אנחנו תמימים, כי אנחנו לא יכולים לדמיין, אני לא יכולה לדמיין שחייל שעכשיו חס וחלילה טפו טפו נרצח לו מישהו מהמשפחה שלו, והוא עכשיו בעזה, ואני מכירה כאלה, אוקיי? נרצחו, היו בשבעה, בהלוויה, רצו בחזרה לעזה. אני לא יכולה לדמיין, בדיוק, אני לא יכולה לדמיין את אותו חייל עכשיו נכנס לעזה ומתעלל בבן אדם כמו שהם התעללו. לא יכולה לדמיין אפילו דבר כזה בקטנה, כי בסופו של יום זה הורג אותך, כשאתה עושה כאלה זוועות.

זה הנשמה שלך. זה כמו וולדמורט. נכון. בדיוק. זה.

כאילו, כמו שאומרים על מוחמד דף, איך שלא גורמים לו, שיש לו תשע נשמות.

האורקוסים. הרי יש לו אורקוסים. כן, וואלה, כולם. הנה, חבר'ה, האורקוסים שלו נגמרים אחד אחד. אבל תקשיב, זה באמת ככה, הרי בהארי פוטר, ואני באמת, אני אמרתי, אני רציתי עם עמית בפודקאסט השני שלי, במה הקטע, לעשות כאילו פינה על הארי פוטר, אבל בסוף אמרנו, בואו נשאיר את הארי פוטר לשיר ראובן.

בקיצור, אנחנו השיר ראובן. בדור סהרמן, אל תשכחי. כן, סליחה, סליחה, אני פשוט לא זכרתי את השם, אבל אני כן... אני ג'ונתן. ואת רעות, ואנחנו כאן עד שאתה תגיד יעצרו אותנו.

בדיוק. אני כן אגיד לך, שבהארי פוטר מי שלא שם הלב, אף אחד לא הרג שם את הדת איתר, זה תוכלי המוות, אף אחד לא הורג אותם, עם אחת מהשלושת הקללות הבלתי נסלחות. בעצם הבד הקדברה הורג בן אדם. הם תמיד נטרלו את הקטע של רגע לעצור אותם, ולקחת אותם להסכמה.

הבן שלה מת, ובאה אוכלת מוות ורצתה להרוג את הבת שלה, והיא הגנה עליו ואמרה לה, That's my daughter, bitch. מה היא עשתה? ושם היא באמת חיסלה אותה. היא חיסלה אותה, אבל איך? היא הקפיאה אותה, ואז היא שברה את הקיפאון שלה.

בסדר, אבל היא לא השתמשה בקללות הבלתי נסלחות. כי הדברים האלה, הבלתי נסלחות, הורגות אותך מבפנים. בדיוק, הם לוקחות את הנשמה שלך. בדיוק, והחיילים שלנו, לא משנה שהם יודעים שכל האלה שעוברים במעבר ההומניטרי, שלא יהיה לך ספק. הם הריעו כשקרה מה שקרה, הם עדיין כשהם יראו ילד שסובל או יראו מישהו שצריך שתייה הם ייתנו לו.

זה ההבדל בינינו, אנחנו נגיד לעולם לא ניקח תמונה של ילד פלסטיני ונמחק אותה או נוציא אותה מהעמוד שהדביקו עליו, לעולם. כן, אבל לפני ש... וזה מה שראית בניו יורק, ולפני שניגע במה שהיה לך בניו יורק ונעבור ככה לעניינים יותר שבינו לבינה ובינו לבינו, ובינו לבינם, אם בא לכם, כן? אבל רציתי לדבר איתך... מה פגשת סיפורים מעניינים, רעות?

לי? כן, מה? אין כבר יותר אינטרו לספר סיפורים ספציפיים. אני מטפחת את הבטולים שלי עכשיו, כן? איפה בדיוק?

בתחת. אני אשמור על זכות השטיק. אתה העלית איזשהו משהו בתור בן אדם, בתור לבנוני נוצרי. שחי במדינת ישראל, שגם זה זהות בכלל מורכבת, כי אתה לא ערבי ואתה לא מוסלמי, זה בכלל, שוב, בן אדם מורכב, אמרנו, וגם מושלם וחתיך. אז שנפרד את המאבק.

יש לך כאילו מאזינים גייס? לא אתם גייס, אבל יש מאזינים. נו, אז מה זה עוזר לי אם הם לא גייס? אתה יכול, אני בדיוק רואה עלו סיפור. הוא אומר, אני מאוד skilled at flipping men, they call me the.

הם קוראים לי המחבת, מרוב שאני הופך גברים לגיוס. זה לא ספר, אבל הוא הכל. הוא ספר, איזה מבטא כף. הוא פלואיזי. כן.

בקיצור, אבל בוא נגיד שאתה התחלת את המערכת היחסית הזאת, וכן יש פה נקודת אור למרות הפרידה, כי קודם כל למדת על עצמך, פתחת את עצמך, למדת שאתה יכול לאהוב, שזה החלום שלי. זהו, קודם כל למדתי שמערכת יחסים יכולה להיות הרבה יותר פתוחה, כי דיברנו, דיברנו לאורך כל השלושה חודשים האלה שהיינו ביחד. הכל היה פתוח, הכל היה על השולחן, אז גם נגיד כשזה הסתיים, ישבנו ודיברנו על זה, שזה משהו שזה גם... ראית מערכת יחסים בריאה. בדיוק, חווה של מערכת יחסים בריאה.

נכון. ובאיזשהו מקום זה נתן לי גם תקווה שוואלה, המצב לא עבוד, שעוד יש לי אופציות, וגם באיזשהו מקום זה הרים אותי, נכון, אבל זה גם הרים אותי, זה נתן לי קצת יותר ביטחון עצמי, זה פתאום החזיר לי את האמונה בעצמי. אני אומרת שהביטחון עצמי הוא גם בא מעצם אותך, השינוי שאתה עשית עם עצמך, ודי ברור שאהבת את עצמך לפני, בגלל זה כל זה קרה, אבל אמרת גם שלושה חודשים. כי האמנתי שמגיע לי יותר. נכון, ואני חושבת שהרבה פעמים אומרים לבנות, אה מה, נפרדת ממנו, כולה הייתם שלושה חודשים, כאילו אין לך זכות להתאבל על מערכת יחסים.

היינו מאוד פומביים. נכון. פגשת את המערכת יחסים מאוד פומביים. כאילו כבר פגשת את ההורים, כי אני הייתי בהלם. לא, עוד לא פגשתי אותם.

אה, כמעט. זה בסוף יקירה המלחמה, ואז זה נדחה, והייתי אמורה לפגוש אותם בסוף השבוע של אותו שבוע כשהוא נפרד ממני. לא, אבל אני כן אגיד שכאילו גם עם מערכת יחסים שלושה חודשים. בטח. זה עומק, זה לא longevity, כן?

אבל ציינת בקטנה, הוא היה יהודי, כן? ובעצם היה פה גם את הקושי, כאילו כשאני חושבת שהרבה אנשים לא יודעים, אבל יש זוגות מעורבים בישראל. כן. ואז כאילו זה באמת מעמיד אותך. לקחתי אותו למולדת ליד ושם.

אוי ואבוי. הוא רצה. אומייגוד. למה דווקא העלית אותו ליד ושם? גם נפגשתי עם מנכ״ל יד ושם, עם יו"ר יד ושם.

והוא אמר שהייתה מישהי שהדייט הראשון שלה קבוע היה ביד ושם. אוי ואבוי לי, למה? רציתי לראות איך הוא מגיב. מי יגיב? מה הדרך הנכונה להגיב ליד ושם?

אני לא יודעת. What's right and what's wrong? לא, בסוף אני חושב שזה היה... אני חושבת שהבעיה היא בבחורה הזאת. אני לא חושב דווקא.

למה? אני לא חושב. אפילו דייט 20 לא. אפילו כאילו אני שנה עם בן אדם, אני לא הולכת איתו ליד ושם. לא, הוא רצה, האימונדית שלו רצה, זה משהו שכאילו שנים הוא חלם עליו של לעשות...

ציור רגע רשמי, לא סתם להיות במוזיאון ולטייל לבד, אלא ממש ציור מודרך. ולקחתי את הציור המורחב של החמש פלוס שעות. אומייגאד. ביד ושם, וזה היה ממש איזה שבוע וחצי אחרי התחלת המלחמה. מה?

אומייגאד, ללכת אחרי המלחמה עם מלא... זה גם הכניס אותנו לאיזשהו... כאילו, יש דברים שקשורים. בסוף גם היהודים בשואה, שלא היו דתיים, ושלא היו... או שהיו אולי דור שני נוצרים, דור שלישי נוצרים.

חשבו שהם לא קשורים לאירוע של השואה. כשהיטלר דיבר על זה שהוא צריך להכחית את היהודים,. הם. לא ידעו. חשבו שזה לא מדבר עליהם.

מה זאת אומרת, הם לא דתיים, הם גרמנים, הם חיים פה בין כולם, הם חלק מהפדרליה. זה האנטישמליטי שלי, כן. לעומת האלה שגרים בשטייטל. יש הבדל, אבל לא. זה הבעיה, שלא משנה איזה זהות יש לך.

אמרו להם, בסוף אתם חלק מהאירוע. עד שבא שטייטל והוא חזק. לא משנה, והם בסוף לא עשו לך ברית מילה, ואם בסוף זה, ואם הרב בישראל לא יאשר שאתה יהודי, אבל בעיני העולם אתה יהודי. אז זהו. נכון, וזה נראה לי הרבה מאוד מיהדות ארה״ב והעולם לא מבינה, וזה גם באשמת ישראל שהרחיקה אותם לאורך שנים.

נכון. וכאן גם המטרה שעכשיו טסנו, זה גם הייתה רגע שנייה לחבר רגע את הקהילה היהודית לאירוע. זה חשוב שאנחנו צריכים להתאחד דרך אחרונות, אבל זה נכון. אז מה בעצם, דיברת קצת על זה שלא ידעת איך אתה מתמקם מול הזוגיות הזאת שהיא... בין שני לאומים, שוב, אתה במצב יותר מסובך, אבל יש לי חברות שיוצאות או נשואות, או יוצאות עם אנשים שהם נוצרים מחו"ל, והם שם במדינה שלהם, ואני שומעת את זה הרבה.

וזה גרם לי, אני הגעתי לאיזשהו מצב, אחרי ששמעתי את חברה שמדברת על זה, שאמרתי, אני עם כל אהבת גויים שלי, מה שנקרא, זה בסופו של יום, אני הגעתי לאיזושהי מסקנה, אחרי מה שקרה, שראיתי את חברות שלי שיש להן בני זוג ספרדים וכל זה, וכן, הם מפרסמים, אבל הם מפרסמים מכוח העובדה שהבת זוג שלהם יהודייה. האם הם באמת יודעים? את לא חושבת שהם עושים את זה באמת? חלק וחלק, חלק מבינים את המצוקה, וחלק אכפת להם מהמספרים רק. כאילו, אנשים לא מבינים שאני לא אכפת לי מכמות ההרוגים, אני אכפת לי מכמות הרקטות שמשוגרות.

זאת אומרת, אצלנו יכלו להיות 100 אלף הרוגים. נכון. אתה מבין? זה לא שלא הייתה מטרה. הם לא מבחינים.

אתה מבין? הם אומרים, ישראל עבדה נגיד כמה וכמה אלפי פלסטינים. היא הרגה כי היא רצתה, אוקיי, הם גם רצו להרוג מאות אלפים, זה שאני לא אפשרתי את זה, זה לא אומר, אתה מבין? בקיצור, אז אני לא יודעת אם האנשים... כי הכוונה קיימת שם.

כן. בניגוד לישראל, שאומרת להם, תתפנו, אנחנו הולכים להפגיז את הבניין הזה, ממש עשר דקות לפני, הם מנחיתים עליהם טיל שמזעזע רגע את הבניין, להגיד להם, חבר'ה, הבניין הזה הולך להיות... אז איך זה השפיע עליך, על המשבר זהות שלך, כאילו בקטע של, האם אני יכול להיות בזוגיות עם מישהו שהוא... אני חושב שכן, ואני חושב שהזוגיות הזאת הוכיחה לי שכן, שזה אפשרי, זאת אומרת שזה לא משהו שהוא משמיים, ואם יש איזשהו חיבור. ובואו נגיע לזה שבעצם עכשיו חזרתם מטיול בניו יורק, שבו עשית את כל הפעילות שלכם.

היינו בבוסטון, ניו יורק, ניו ג'רזי, פילדלפיה. כן, ולפני כן אמרתי, טוב, אתה פרוטרי, ומעבר לפעילות הנפלאה שאתם תעשו שם, שאני בטוחה שעשיתם, מה הולך להיות... שמונה חנוכה. אבל מעולה, אבל אני בטוחה שיש זמן לדחוף קצת, אתה יודע, להכניס קצת דייטים פה ושם. במיוחד שאתה יודע, the best way to get over someone is to get under someone.

ואני אמרתי, אם אתה getting under someone, עדיף שזה יהיה בחור כזה, מישהו שכזה, אומייגאד, אני כל כך מזדהה עם ה-Israeli cause, אומייגאד, you're so amazing. אני אגיד לך את האמת, איך שפתחתי את הגריינר, ההודעה הראשונה שקיבלתי זה הקללה. די! כי הגריינדר שלי הוא מאוד ישראלי, זאת אומרת, יש שם, הוא באנגלית אמנם, אבל אני כותב שם את השפות שאני דובר, שזה עברית, אנגלית, ערבית. ואתה שם דגל.

ושמתי דגל ישראל ודגל לבנון, אבל איך שהגעתי לשם, כאילו, אני כן הורדתי את זה. נהנה הלחימה באפליקציות. כן, ואז אני רוצה, אני יכול להראות לך שיחה מאתמול של בחור לבנוני, שגר בלבנון, שכבר יצר איתי קשר מלפני מלא זמן כשהייתי באזור נהריה, פתאום אתמול הוא שולח לי הודעה. מה? אתה תומך בג'נוסייד, אתה עושה פינק וושינג, אתה עושה פינק וושינג.

חבר'ה, בואו נתמקד במה שגריינדר נועד בשביל, אתה עונה להם בכלל? אני עונה, בטח שאני עונה, מה זאת אומרת, כל פלטפורמה זה פלטפורמה. חבר'ה, שמעתם את זה פה, גריינדר זה הפלטפורמה לעצמה. ברור, מה זאת אומרת, גם בטינדר, גם בטינדר היה לי מצ'ים עם ירדנים, היה לי מצ'ים עם לבנונים, עם סורים, שמתחילים להגיב לי, הם עשו לי מץ' רק בשביל לקלל אותי, את מבינה על מה אני מדברת. איתם?

את מבינה כמה סתומים? איזה סתומים? הם בזבזו עליי מץ. דיוק, אני אומרת בגלל זה תיתנו להם לבזבז אנרגיה. בדיוק.

מה עושים? כותבים להם ג'יבריש. נכון. אתה רושם ג'יבריש, אתה רושם בלה בלה בלה עם רווחים ואז הם נכנסים לגוגל ומנסים לתרגם את זה. זה פיפית נקשיב.

אתה יודע, רגע. אוי. אם הם סטרייטים אתם אומרים להם, או, are you gay? אה, I thought I saw you are gay. אה, גדול.

קיטר שגע אותם. Are you gay? Why are you gay? כן. Why are you gay?

Why are you like צחנון? נושא דם גיי. You gay. באמת אפשר לשגע אותם, אבל אני בעד לא לבזבז עליהם אנרגיה. אבל היו כאלה שכן, כזה אומרים, אומגה, אתה מישראל?

אני כן, אז זהו, אז היו כאלה שכזה אמרו לי, וואו, בטח קשה עכשיו שם, איך המשפחה שלך וכאלה. הלכתי לסתם, היה איזה ערב, שרציתי רק רגע, שנייה, כי אנחנו משלחת גם של ארבעה אנשים, אנחנו כל היום מחייבים לשניים אנשים. אנחנו גם בנסיעות, זה גם נסיעות. אני נהגתי מבוסטון לפילדלפיה שמונה שעות רצוף. עצרנו שתי עצירות בדרך של עשר דקות, רבע שעה כל עצירה, בשביל רגע קפה והתרעננות, ונהגתי.

אז רציתי רגע שנייה להיות רגע עם עצמי, כדי רגע גם להתאפס, כי אנחנו מהיום הראשון לא באמת אנחנו, וגם שם, אנחנו שם לא הלכנו רגע לדבר על הסברה פרופר, אנחנו הלכנו לדבר רגע על הסיפורים האישיים של חברים שנרצחו במסיבה בנובה. זאת אומרת, זה היה מאוד אישי, מאוד רגשי. ובאיזשהו מקום אמרתי אני חייב רגע לצאת לשתות איזה דרינק בבר. נו. וחיפשתי את הגייבר הכי קרוב הייתי בבוסטון יש מיליונים.

בבוסטון. מה המלון שישנתי בו כן. כן אמרתי המטרה שלי ללכת רגע לשתות דרינק ולחזור למלון לא מעניין אותי לא רוצה כלום אני רוצה רק רגע לשתות ולהתאוורר רגע מהחדר מלון ואז כי גם פחדנו.

המצב שם באמת מפחיד לפעמים, במיוחד בניו יורק, יש שם הפגנה, וכל יום שהיינו שם הייתה הפגנה, שפרצו לתחנה המרכזית בניו יורק, אנטי ישראלים, הורידו דגלים של ארצות הברית, הם אלימים, ריססו כתובות ענק על הבניין של הניו יורק טיימס ועל סטארבקס ועל מה לא, ובאיזשהו מקום את אומרת, אוקיי, אני רגע צריך להוריד פרופיל. כן. ואני הלכתי, הרי אין לי מסמך בינלאומי מלבד הדרכון, ואני נכנס, עכשיו פתאום אני מדבר עם אחד החברים, הוא אומר לי, תגידי לי מה, אתה דפוק? מה אתה הולך לשם? כי גם יש את כל הגייס פור גזה, המטומטמים האלה, שהם גייס פור חמאס.

מטומטמים, מטומטמים. זה קונספציה, זה בהגדרה הבילונית, זה גייס שמאמין. גם זה, גם זה, מעמיס חמאסניק, הוא חושב שהחמאסניק הזה ילך איתו למיטה, אבל הוא יערוף לו את הראש בסוף הערב. אז יצאת לבר ומה? אז יצאתי לבר ואני מציג לו את הדרכון.

אוי, דיוטה. ואז, אז לא חשבתי על זה. רק אחר כך החבר אומר לי, תגידי לי מה, אתה דפוק או תרצחו אותך? נו, בעיה חשובה. אני מציג לו את הדרכון, ואז רגע חשבתי, הוא מסתכל עליי חזרה, אומר לי, I hope your family is okay back home.

יא, איזה חמור. ואני לקח לי שנייה רגע לקלוט מה הוא אמר לי. לא הבנתי. יואו. ואני כזה, או, תודה רבה, כאילו, אתה יודע, אבל אוקיי.

זה כזה כאילו... נו, והיה שם קצת אקשן? איזה אקשן? איזה נעליים? די, נו.

אבל אמריקאים זה קצת סטאטס. למי יש כוח? אל תצטטו אותי על זה. אני תמיד מפחדת, כי הפודקאסט מתפרסם מיום ליום, ואני תמיד מפחדת ש... את הופכת לאושייה רעות.

ייקחו, ימזהים אותי יותר מדי דווקא בתקופה שאני הכי חנוכה. וואי וואי, מה אני אגיד? אבל... אני עכשיו באה, לא יזמינו אותי יותר לערוץ 12, 11, 13. אני רק אציין שאתה גם...

כמו שהיה טוויטר עם כמעט עשר אלף עוקבים, אז לכו לעקוב אחרי הרבנות, אני שמה את הלינק בזה. אחי, אני כאילו, אני כל פעם מפחדת שפשוט ייקחו את המילים שלי, הבדיחות שלי, ודליוז את הגנסים. ובואו, גם לא בדיחות, סך הכל יש לי דברים מפגרים שאני אומרת, כן? יש, בואו, אני לא חפה מזה. אבל כן, אנחנו נראה שנחצה את הנער שנגיע אליו, from the river to the sea.

אנחנו... את מכירה את זה, את האמירה החדשה, from the river to the sea, קורס של האימא שלכם?

בקיצור אז לא היה לך אקשן אני ציפיתי אבל זה חדש רצו. לעשות from the river to the sea israel will stand משהו. Tall and free לא אנחנו בחיים לא free אנחנו עולים הרבה כסף אנחנו אין פה שום דבר במקסימום יש לך סל אין פה חינם ישראל אין פה חינם שום דבר לא free אז אתה אומר לא היה בחול אקשן אבל כן ראית כאילו נפגשת עם אנשים שבסך הכל הם בעדנו כן. נפגשתי עם דניאל וואי, אין שזה בחור הומו. וואי, אני מתה עליו.

חבר'ה, זה ההוא שאומר, all of you gays thinking that Gaza is free, והוא כזה מסתובב, וואי, אנחנו חושבים שזה סרטר, הוא גדול. הוא גאון, קודם כל הוא גאון, כי גם הדרך שלו שבה הוא מעביר את המסרים שלו היא גאונית. גם הוא יורד על כל ה... Purpled gay, purpled women, purpled hair women. ואגב, הוא לא יהודי.

הוא לא יהודי. כן. הוא לא יהודי, אבל הוא היה בארץ כמה פעמים, והוא מאוד התחבר לחופשיות שיש פה בישראל, גם יש לו חברים ישראלים. זה בגלל זה הכי מעצבן אותי, אלה שהיו פה בארץ, והם עדיין, אל תחזרו לפה. Don't bother coming back, you motherfuckers.

היה פה בערך כל שנה, במשך שנים, כמעט 100 אלף תיירים במצעדי הגאווה ביוני. היה להם מאוד כיף להגיע לכם וליהנות מהחופשיות שיש לנו, וברגע אחד. הם נגדר. מה זה נגדנו? הם יוצאים להפגנות אנטי-ישראליות וקוראים from the river to the sea.

אני חושבת, איפה, איפה, אין היגיון. מה עבר לכם במוח? וואו. אבל אתה טסת עד ניו יורק ולא היה לך אקשן, ואני אומרת לך שאתה טיפש, כי פשוט היית צריך להישאר פה. כי אני לא יודעת אם שמת לב, אבל הגיעו לפה משלחת של קאובויז.

או ללה. עכשיו אתה יודע שאמרו שהם הגיעו... קאובויז צנע ו... כן. אבל אתה יודע שחשבת שהם מגיעים?

אתה חשבת על ג'ייק ג'יננול, וזיכרונו לברכה, איך קוראים לו? היט... היט... היט... היט...

היט... זה מבטמן. היט... אני לא יודע, אני כשאמרו לי בטמן, הדבר הראשון שעלה לי לראש זה טייגר. לא!

איך קוראים לסדרה הזאת? מה? רגע. זה טייגר שהיה בסדרת דוקומנטרית בנטפליקס? אה, טייגר קינג.

טייגר קינג. אז הדבר הראשון שעלה לי לראש זה טייגר קינג. לא, הוא רד נט... אבל גם הם? לא, לא.

ברוקבק מאונטיין ישר עלה בקאובויז. אני אומרת, אני קובעת לך מה עלה לך. שים לב. עם היט לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול. אההה.

הגזמת שני החתיכים. או, עזוב. כל קאובוי, מי כאילו, לא יודעת מה, מהסרטים האלה בשחור לבן. הייתי פעם בטקסס, בהרצאה, בכנסייה, שקראו לה The Cowboy Church. אוללה.

אלף איש. נשמע כמו שם של מסעדה. כולם עם כובעי קאובוי.

בסוף ההרצאה, הבא העוזר של הקומר אומר לי, תקשיב, בא לכם ללכת למטווח? הלכנו איתו, עם הקומר, הלכנו איתו ועם הקומר למטווח עם נשקים מטורפים שיש להם כאילו מהבית. הם סתומים? בוא, אני הייתי אמנם בדרום, הייתי בתנועות, אז לא הייתי עושה. לא הייתי אומר שהם חוברים נשק.

הם גן פנאטיקס, הם גן פנאטיקס. אבל אני אגיד לך מה הבעיה, שהקאובוס שהגיעו, אני לא אשקר, הם לא עומדים בסנדרטים שציפיתי. קודם כל הם מאוד שכיפים. מאוד, איפה השיעורים אתה אמור לחלוף פרה? הם אמורים לרכב על שברים.

בדיוק. הוא לא נראה לי כמו בן אדם שרוכב על שורט. למה אתה כל כך לבן, אחי? אתה כל היום בשמש. אני חושבת שהם הביאו לנו פשוט את ה...

למה נראה לך יש להם כובע קאובוי? בשביל מה הכובע קאובוי? הוא מגן עליהם 360 מעלות. לא, הם נראים כמו עגבניות. באמת, אותן עגבניות בשלישי שוק.

שעוד לא בשלו.

אני אומרת לך, זה ממש יכזב אותי, המבטא כן, אם עוצמים עיניים, רבנות, אם אתם רוצות כאילו זה, פשוט תעצמי עיניים. לא, לא, למה, אני דווקא אוהב מיונז. אתה אוהב? כן. לא ידעתי.

אני בחור מזרחי, שנמשך הרבה זמן יוצר יותר מיונז. כן, אבל אני חושבת שאולי בגלל שהגעתי עם ציפייה. לקצת, קצת מסתגוף. ציפית לקרבו של סרט פורנו? לא, אני לא יודעת, I wouldn't know, לא ראיתי סרטי פורנו.

או של סרטים רומנטיים.

אתה יודע, יש להם מידות, כן. כן, ברור שיש להם מידות, אני נזכרת. לא יודעת, אני קצת... כמה קובעים בחיי? חלקם היו...

אגב, חיילים עושים לך את זה? מה זאת אומרת? כל גבר על מדים. אני לא. וואו.

עדיין לא. חבר'ה, אתם לא תשברו אותי. יש לך את הפינה של מאיה ורטיימר? אני לא סובלת אותה, את הפינה. אני אגיד לך גם, אני קצת ירדתי ממנה.

אני לא תשברו אותי שאני... למה ג'וני עמרם? בסדר, כי הוא חמוד, זה לא בגלל שהוא ממש חמוד. הוא ממש חמוד, האמת שאני מכיר אותו, הוא היה חלק מהתפקיד שלנו. אנחנו דיברנו על זה בפרק הקודם.

אני מכיר אותו שנים. אה, נכון, אמרת לי, אתה אמרת לי, נכון. הוא חמוד ברמות, הוא בן אדם זהב. אבל זה הבעיה, זה מה שמדליק בו, לא זה שהוא על מדהים, אנחנו דיברנו על זה בפרק שמלא, זה הכל. זה שהוא חיוך, מטריף, ולא כל הקובצים שלו.

העיניים מצטמצמות, יש לו סמייליז גם. כן. אבל... גומות חן. אין על גומות, אתה מראה לי גומות, אני נופלת, נופלת.

אבל דיברנו על זה גם עם אלה בפרק הקודם, אני לא, אין לי את התסביך הזה שאני צריכה מישהו שיגן עליי וימלא עליי. אני כן אגיד שאני באפליקציות, אני ממשיכה להיות באפליקציות בבמבל, לא התרעלתי הרבה זמן בספי דייטינג שם. גם למה כולם מחפשים גברים, הם כולם הולכים להיות עכשיו עם פוסט טראומה. אגב, זה מה שאני אמרתי, חבר'ה, כאחת שהתמודדה עם שרמה, שאין לו טראומה חוץ מהבעיות שלו עם עצמו, אבל זה קשה להיות עם בן אדם כזה. כאילו זה מושך אותנו הגבריות הזאת של ה...

אתה רוצה מישהו שיתקשר איתך, לא מישהו שיסתום ונדפק בגלל המלחמה. איך? I need a hero. של שרק? נפאת.

He gotta be strong, but he gotta be there. הוא בדיוק חזר גם, הוא בדיוק חוזר מהמלחמה. אני לא שמעתי גם את זה בעולם. עם הנכלוך, עם הזיעה של המלחמה. אני באמת לא, אני מכירה את זה כשיר של שרק.

בבקשה. אז זהו, הן רוצות את הזיעה הזאת של המלחמה. אני אגיד שלא... כי גבר במדים זה מושך. למה?

אני לא יודע למה, זה הסמכות. אני כן אגיד שזה פחות מדליק אותי, הקטע הזה שהם במילואים וזה. אני רוצה גבר לעכשיו, לא גבר למתי שתסתיים המלחמה. חבר'ה, דניאל, דובר צהל, אמר שזה הולכת להיות מערכה ארוכה. הוא גם דיבר אליכן, לבנות שבאפליקציות, אל תבני על מישהו במילואים.

זה נראה לי גם איזשהו משהו שהבנות האלה הן רוצות את הלא מושג. אני רוצה את ה-unavailable. או מישהו נשוי, או מישהו זה, unavailable emotionally. כאילו את רוצה את הבן אדם שהוא unavailable, שלא יהיה לך זמין, ואז את תוכלי לתרץ את זה כי הוא במלחמה. בנות, יש מספיק דוש בהגים שיגידו לך אני לא available, כי אין מישהי אחרת כרגע.

נכון. אתה מבין? אז לא, אני באמת, אני שמחה שידאגו למילואימניקים, ראית שתמיר סטיימן... המליט,. הוא.

פתח פינת שינוכים משלו, פתח על איזה סרן, הוא אמר, הוא הייטקיסט, עורך דין, הוא סרן, הוא רווק, אתה רואה גבר ואתה אומר, אה יופי, הוא מדהים על הדף הכל מההיכרות הראשונה וזה וזה, אני אומרת לא, הוא בן אדם שנראה אחלה, בוא נראה, הוא צריך להוכיח לי שהוא מדהים. אז אני צריך שהוא יוכיח לי שהוא זבל כדי להבין שהוא זבל. אני אומרת בוא, אני אומרת הבן אדם הבדוק שאני נותנת. אני מצפתי הרבה מזה בחיים. בדיוק.

זה מה שהוביל אותי למשבר של הפליט שלה. אני הבנפיט אובדדאות שלי שאני נותנת, הספק שאני נותנת זה, אני אומרת לך, אתה בן אדם אחלה. בוא לאט לאט, אני רוצה להתאהב בך בקטע שאני לומדת כמה אתה מדהים. בגלל זה קשה לי עם אנשים שמתעקשים לצאת איתי אחרי דייט אחד, או רק מאפליקציות. כי הם רואים איזה משהו על הדף, ואתה לא באמת, אני מדהימה, נכון, לא בגלל מה שאתה חושב.

אתה צריך להכיר אותי כדי להבין עד כמה אני באמת מדהימה. זהו, זה גם נוגע למשהו שנגיד אני מאוד תמיד... מה? זה הכריז אותי, הפטישיזציה שעושים לי כלא יהודי, של וואי, מעולם לא הייתי עם ערבי. והחבל לי חצי לערבי.

אוי ואבוי. ליטרלי. לא, לא יכולתי. תראה, אני פעם אמרתי, אני גם אוהב את האמריקאים, אבל אני לא עושה להם פטישיזציה בחיים. אבל כאילו, כשהם אומרים לי את זה במשפט הראשון, עוד לפני שהם אומרים לי היי.

בדיוק, זה לא משנה מי אתה, אם אתה חכם, מכוער, אם אתה בן אדם טוב או לא, אתה אובייקט שנמדד לפי המחשבה שלו. ולא בא לי להיות האובייקטיבי. אז אני לא אוהבת את זה. אז אני אפילו לא עונה להם. אז בעצם מה שאנחנו רוצים פה, מה המסקנה?

עוד מפעם אחת שעניתי לו, אני כאילו... תענה להם, תצעק עליהם, מה אכפת לך? כי אין לי כוח. כן, אבל אלה הם ככה. המסקנה מכל הדיון הזה, שוב, רעות מדהימה.

למה? למה? הנה, שים לב, בנות, I'm breaking it down to you, אוקיי? שימו לב. רגע, רגע, מה זה גבר?

הנה, אגב, יש לנו פה צופה מהצד, יניב היקר, חבר שלי מאילת. הרי זה ההוכחה לגבר. הוא תוך כדי נרדם דרך הפודקאסט. יד פתוחה, יד אחת פתוחה, ויד שנייה תוכנת על המכנס. בדיוק, כמו אל בנדי, מי שזוכר את נישואים פלוס, שאל בנדי היה פותח מכנס, מכניס את היד.

זה הדבר הכי כיף. אתה יודע למה בנים שמים שם את היד? אני באמת אוכל בנים. איך? כדי לוודא שהוא עדיין שם?

לא, אבל גם כדי להתחמם. אה. בנים שמים את היד בתחתונים כי זה אזור חם, ואז כל... לא ידעתי. ברגע שהיד חמה או הרגליים...

לא, אני שם בין הרגליים. הנה, אני עושה לך הסגברה נשית. אני שם בין הרגליים. אתה חושב שאתה גיי.

לא, עכשיו זה מצחיק. מה זה לא? אני שמה. לא, אני מת לשים, אני אוהב לשבת במיטה עם יד סתם ככה. בתוך התחתונים.

כי סתם כאילו כזה. זה בעיה, כי זה מועד לפירונות, אתה שם את היד בתוך התחתונים, אז מה, כבר לא צחק שם צחק? מה, מה זה? לא, ועם יד אחת פתוחה. כן, הוא מחכה ש...

כן, לא, אני אומרת, אני מגיבה לך. יד אחת פתוחה גם כאילו שהוא מחכה שמישהי תשים עליו את הראש. כי כפר העליינים הוא באמת הוא ככה. הוא ככה, הוא מת, הוא מת, הוא מת. מבחינתו, את לילו רק יש לי סיסמה אחת.

אני גם, כל מה שרציתי בתקופה האחרונה זה להתקרב אליך. כן, להפוך את זה שאנחנו ישנים ביחד, הוא ישן, אתה יודע, כמו מומיה. אל תיגע בי, אל תנראה רע בך. כן, אבל אפשר להגיע להסכמה. אין לי בעיה עם זה, כאילו התקרבות של שתי דקות כזה, כשהולכים לישון, ואז כל אחד לצד כזה.

עדן, חברה הכי טובה שיש לי, שיש לי רכישה לה היום, ואמרה לי שהיא ראתה, שהנה, הוכח שאני צודקת, עוד הפעם, מכנים משפטים שאני אוהבת, שאמרה, באיזו תוכנית בוקר היה רשום, שהוכח מדעית שזה לא בריא להתקרב אליו, אתה יודע, מהמחקרים הבלאיים, כן? ואמרתי להם, נורא. זה בטח גבר עשה את המחקר הזה. כן, יש עוד מילה. ראית את המחקר ששלחתי לך, שהוכח שמינורלי זה מסוכן כי זה גורם לסרטן העמה גרוע?

יואו, כן. ראית? אנחנו נפתח את זה מתישהו. אבל רק רוצה להגיע למסקנה שאני מדהימה, למה? כי אני בעצם לא רוצה לעשות פשטיזציה לחיילים, אתה מבין?

אני אומרת, אני מודדת חייל לא בגלל זה שהוא חייל. נכון. אני מודדת את זה בגלל שיש לו גומות חן ובגלל שיש לו חיוך מכסים ובמקרה הוא מדבר גם אנגלית ועברית קלוקלת ובמקרה יש לו בייק פאק ובמקרה קוראים לו ג'וני עמרם רק בגלל זה זה לא בכלל קשור לזה שהוא חייל. איזה מצחיק ג'וני עמרם כן אבל בדיוק זה אז בגלל זה זה לא שאני יוצאת נגד החיילים שמחרפים את נשמתם להגן עליי חס וחס. אז אני בואו, גם אם מישהו יוצא לאפטר ורוצה להגיע פה, אני פה לשירותך, מה שנקרא, כן?

שירותי כביסה ועניינים. אבל באמת אני אומרת... האמת, כל הכבוד לך, היום עשית ארבע מכונות. כן, ארבע מכונות אחרי שהכלב... ויש לך חייל מאמצע.

כן. אבל אני כן אגיד שאני מרגישה שאני כבר עכשיו באפליקציות כדי לספק תוכן וקצת שעשוע, וכן פחות כדי למצוא מישהו. גם אני. כי כן. צריך לראות מי בסביבה.

זהו. בקיצור... אני כן אגיד שעברתי תקופה מאוד קשה כל המלחמה הזאת, שאנחנו לא נפתח כי אנחנו כבר בסיום הפרק, בגלל שהרגשתי שמנצלים את הטוב לב שלי, בין אם זה אחת המפונות שהתמקמה פה בבניין ולא רצה להתפנות, וכאילו פחדתי שיהיה פה בלאגן ואיזושהי סיטואציה שמגרשים אותי מהמדיין בגללה. אה, וואו. כן, כן, ועכשיו הסיטואציה האחרונה הייתה עם כלב של מישהי שפונתה.

היא לא פונתה, סליחה, היא מאשקלון והיא טסה לחו"ל, ברחה למשפחה שלה ברוסיה עם הילד, והכלב נשאר. כן, רוסיה בעצם במצב טוב, מה אכפת להם? ברחה לרוסיה, השאירה את הכלב, כלב בן שנה. לקחתי את ה... הכלב לא היה אמור להיות אצלי, היה אמור להיות באומנה אחרת, אבל אני התחלתי להבין שהאימא שאומרת שהכלב מסתדר עם כלבים וחתולים, יכול להיות שזה היה נכון כשהכלב היה באשקלון, אבל עכשיו הוא עבר חודש שבו האם הוא עבר ידיים, והכלב התחיל לחטוף טראומה.

מתחיל להיות חרדתי, חרדת נטישה, מתחיל לבקש תשומת לב מכל רגע. כל יומיים הוא מתחבר עם מישהו, ואחרי יומיים הוא כבר... בדיוק, נוטשים אותו ונוטשים אותו ונוטשים אותו. גם הבעלים שלו, שפתאום לא נמצאת פה. בדיוק, והוא רק בן שנה, שוב, זה בעייתי.

קרה לי גם כלב ששמרתי עליו במשך חודש של חברים, אז היו את הימים הראשונים שהיו מאוד קשים, כי פתאום זה היה בן אדם... אתה מרגיש עליהם, לא? ממש מכיר אותי, הוא יודע מי אני, כבר ביקשתי שלו, הוא אוהב אותי, גם ישנתי כמה פעמים איתו והוצאתי אותו, לא למדתי אותי. ממש חמוד. והוא היה זורם איתי, הוא היה הולך איתי והיה בא ומתחבק איתי וזה.

אבל באיזשהו מקום זה כן פוגע בו, כי פתאום רגע, הוא רגיל לזה שכל יום הם איתו? כן, בקיצור, הכלב חטף את הטראומה, ואני כבר הייתי בתחילת המחלה, הרגשתי את זה, אבל זאת ששמרה עליו כבר לא אכלה יותר. כי אם היא ניכוריסטית, ובאים אליה כל שעה אנשים, והכלב מתחרפן. בקיצור, פשוט הלכתי באותו רגע שהיא כבר לא אכלה, ולקחתי אותו אליי. לקחתי אותו אליי, ואני כבר מתחילה עם הצמרמרות של השפעת.

לקחתי אותו אליי, הייתי צריכה לאסוף לו אוכל, האוכל באבן גבירו, יש שם עבודות רכבת. הייתי צריכה להניח את האוטו במקום אחר, ללכת עם הכלב, כי אני לא אשאיר אותו באוטו, חניתי על אדום לבן, ללכת איתו, להרים אוכל של 12 קילו, ואני כבר מרגישה חולשה פיזית, זה תמיד מתחיל אצלי ככה, עם צמאומות. וזה של החנות לא יכול לעזור לך? לא, זו הייתה בחורה והיה לה אנשים שם. בקיצור, ואז אני באה, הולכת איתו לגינת כלבים כדי להוציא לו אנרגיה, בגינת כלבים יש מלא כלבים, תוקפים אותו, הבעלים לא עוזרים.

אני כאילו בטראומה, כי הכלבה שלי נתקפה, גם תקפו אותה בגינת כלבים. יוצאת מהגנת כלבים, עוד כלב רץ אחריו, אני לא מצליחה לאחוז בו, הוא 30 קילו, בורח ממני, רץ לתוך המים. מתחילה כבר עולות לי דמעות, הבחורה מביאה לי את המשקפיים, בקושי מתנצלת על זה שהכלב שלה רץ במעגלים סביב הכלב שלי ולא זה. פשוט מתחילה לבכות בטלפון לחברות שלי, בהודעות קוליות, כאילו תראה, גם כשאני במצוקה, אני לא מתקשרת. אני בהודעות קוליות, שיקשיבו מתי שנוח להם.

של הפודקאסטים הקוליים שלך. בדיוק, אבל תקשיב, אני באמת... את זוכה כרגע, לי עוזר לשחרר, אני לאו דווקא צריכה את התגובה שלך, זה גם לקח לכולכם, כן? אני לא משנה מה תגיד לי, אני רוצה לשחרר, מה זה משנה? ואחר כך כשהיא מסיימת לקלח את הילדים, שתקשיב, מה זה משנה?

בקיצור, בכיתי להם, כי זה היה לי את ה... פתאום חזר לי שהתקיפו את הכלבה שלי, וגם קהל, פתאום הוא נכנס לבית, כולו רטוב, כולו מצריח. בקיצור, עברנו חמישה ימים שבהם אני נעה בין ערנות לשינה, גוש... גוססת, גוססת, ישנה בישיבה, אוקיי? כי אני לא מצליחה לנשום, כי יש לי את כל הבעיות באף, אז יש לי גודש.

ישנה בישיבה, דונתן. עכשיו, אני לא בקרקע ראשון כבר חודשים, כל הגוף שלי כבר לא מתפקד, מתחילים לי כאבים מהגב התחתון, מעצם הזדם עד לחזה, ברמה שאני נכנסת לרכב ויוצאת מהרכב, כואב לי. כואב לי להתיישב ברכב ולצאת. כן, שבעתך. עכשיו, רצינו לסדר לו אמנה, אבל ביום השני שהוא היה אצלי, שהיום אומרים לבוא שני זוגות לפגוש אותו, האמא אמרה שהגרוש שלה חוזר ביום רביעי, יש לך חמישה ימים עוד איתו.

אני כזה, טוב, המטפלת ההתנהגותית שעוזרת לי אומרת לי, אם את יכולה תשאירי, אני כזה, טוב, אני אשאיר אותו, אולי המחלה לא תהיה כזאת קשה. אני יכולה להעביר אותו עוד יעד. השפעת הייתה אחת הנוראיות שהייתה לי, כאילו, אני עד עכשיו עדיין עם שיעורים, שתבין, ואני כבר שלושה ימים כבר זה אחרי השפעת. זה קורונה אולי? לא, לא, קורונה זה אצלי יותר בגב.

ובגרון, לא נזלת. איך את יודעת? אני יודעת, היה לי קורונה פעמיים שלוש. אה, כן? כן, כן.

את מאהלת? אני מאבחנת משהו, אני יודעת הכל על האפורטינג גרון שלי, אני יודעת הכל, ועל המחזור, אני יודעת הכל. בקיצור, האמא, אני הרגשתי כאילו היה לי ביקרס, כי בזמן שהיא ברוסיה שותה לה קפה בקפולסקי הרוסי, אוקיי? אני הרגשתי שאם אני הייתי יודעת שהילד שלי והכלב שלי בנוכח ה... לדוגמה הזאת, הילד שלי.

אם הילד שלי ככה בצרה... זה קרה לך כשטייניקי בלט כיפים. כשטייניקי בלט כיפים, והייתי בדיוק בחזור מיוון. בדיוק. האשמה הזאת לא משחררת לעד.

וברור שאם הייתי יודעת שהיה לו את ההתקפים האלה ביום, שאם היה לו את זה יום לפני, לא היה לו יום לפני, תודה לאל, היה לו רק ביום של הטיסה. אני הייתי חוזרת יום לפני, לא משנה, בעד שלום, אני לא משאירה את הכלב שלי במצב הזה. לא משאירה. והנה תראה בסוף הוא מת, אתה מבין כאילו איזה אשמה הייתי מרגישה, כאילו היא באה והיא פשוט נשארה ברוסיה ואני מבינה שכואב לה גם עליו, כואב לך אבל לא כואב לך מספיק כדי לחזור, אתה מבין? בקיצור היה איזה שלב ביומיים האחרונים שהוא פשוט השתין לי על הספה, ספה שקניתי לפני חודש ממרקטפלייס, שבר לי מראה ופשוט אמרתי לה אני רוצה שתשלמי לי על זה, תפקיד עליה על זה כסף, אבל מה שהפריע לי אני אגיד לך את האמת זה שאני יודעת שאנשים במצב כלכלי לא טוב.

רגע, זו הספה שיש עליה? הספה, כן, לא, יש עליה אחרת. הספה הזאת, האחרונה, אז כן. אז הספה הזאת הולכת לעבור ניקיון ואני אקנה לי מערך חדשה, אבל זה כאילו, אני הרגשתי שהאישה הזאת, כאילו תחשוב שאני הייתי, נפגשתי עם מאלפת כמעט כל יום בשבילו, מתי שלא הייתי יכולה, היה מטפל איתי, לא, לא, לא, בחינם, שעוזרת לכלבי הדרום, קוראים לה קרן שריקי. מי שבאזור תל אביב ויש לו כלב והוא מונע שהוא צריך עזרה איתו, היא מקסימה.

ואני יכולה לתת לכם את המספר בפרטי באינסטוש. ותחשוב שהיא... אני הייתי בשיחות עם מטפלת התנהגותית לגביו. והאימא יושבת לה שם ברוסיה ונהנית. עכשיו, אני לא נכנסת לכיס של אף אחד.

אני לא נכנסת לכיס. את מאז שקלון, זה מצב כלכלי שונה בהחלט מתל אביב. אבל את לא יודעת כמה אני מופתעת ומה לי יש בארנק או לא. לפחות הציע לשלם את החמישים שקל ביום על התררם שהולך ואז שיא החוצפה שהרגשתי מנוצלת זה שאני אמרתי לה מההתחלה אם אני משאירה אותו ולא שולחת אותו לאומנם ביום השני אני רוצה לוודא שבעלך שנוחת ביום שלישי ברביעי בבוקר הוא אצלי ברביעי בבוקר כי כבר ידעתי שאני ויגיע מאילת וידעתי שאני צריכה לקות הבית וידעתי שאני צריכה to take my life back אוקיי וידעתי שיהיה לי את הלקוח הזה כבר נפגשתי איתו וחשבתי שהחוזה ייחתם אפילו לפני ידעתי שאני צריכה לעבוד והטעתי שאיתו אני לא אצליח לעבוד. מה היא אומרת לי ביום?

ויומיים אחרי אני אומרת לה עוד הפעם, תוודאי, עוד הפעם, איזה... היא עושה לי, כן, אני אחדד לו, אני אחדד לו. התקשרתי אליו, מתי בעלך יגיע, הגורוש שלך? היא עושה לי בשעה ארבע, אני עושה לה ארבע היום, היא עושה לי, לא, ארבע מחר, ביום רביעי. אני עושה לה, מה?

ואז אני אומרת לה, לא, לא, לא, אני שולחת לה הודעה כל היום, היא תקשיבי, אני חייבת לקחת את החיים שלי בחזרה, עזוב שהניקוי ספות היה אמור להיות היום בכלל, אני חייבת לנקות, מגיע אליי מישהו מאלעד. אני לא יכולה, אני לא יכולה. ואז מה הפריע לי? שהיא לא אמרה, את צודקת, את צודקת, אני אתעקש איתו. היא אמרה לי, לא, אין לי איך לשנע אותו ממני אלייך.

מה עבר לי בראש? כאילו מאליי לאשקלון. שאני עכשיו צריכה לפרסם פוסט בקבוצת שינוע. ואז אמרתי עליהם, סיין שלי. למה שאני עכשיו צריכה לפרסם פוסטים ולהסתבך עם שינויים, כשאת שוב יושבת בבית קפה ברוסיה, לא אכפת לי מה היא עושה עכשיו ולא אכפת לי מה אני עושה עכשיו.

את הקו הזה. וגם אם לא, תיכנסי את לקבוצות, תהיי את פעילה כמו שאני פעילה, כי אני נשארתי בארץ לעזור בזמן שאת הלכת, ואני לא שופטת על זה שהיא הלכה, יש לה ילד והם באשקלון ויש להם רקטות, וכל מי שרוצה ויישא, ואין לי בעיה. אבל אני נשארתי פה לעזור, תעשי מה שאת יכולה מחו"ל. זה מה שהפריע לי, ואמרתי לה, לא מקובל עליי, הכלב הזה בבוקר לא יוצא. עכשיו, מה הפריע לי?

זה לא היא אפילו, זה אני. למה אני הגעתי עם השכרה, כאילו חברות יעשו לי אינטרוונשן כזה? בוואטסאפ, שאני שמה כל הזמן אחרים לפניי, אוקיי? ואני לא צריכה כאילו מלא מאזינות, איזה חמודה, איזה... אני לא איזה קדושה מעונה, ואני לא איזה קדושה מעונה.

לא, לא, אני שמעתי שום מאוד... אני שמה אנשים לפניי, אוקיי? ובעיקר כמובן בעלי חיים הם תמיד לפניי, אבל בעלי חיים שווים את ההקרבה שלי, הבעלים שלהם לא שווים. נכון. אתה מבין מה אני אומרת?

בעל חיים כמו פרידום, שלא היה לו בית, אני אעשה את הכל בשבילו. אבל זה בדיוק מה שרצית, את רצית רגע להחזיר את החיים שלך חזרה. כן, גם הרבה אמרו לי שכאילו היה איזה קטע שהעליתי סטורי ואני נראיתי ממש בדיכאון ואז אמרתי רגע אני חייבת להקליל, אוקיי? ואני כן חייבת להגיד לכם, זה כן האופי שלי, אני כן בן אדם אופטימי ושמח במהות שלו. אבל יש לי את הדיכאונות שלי.

אבל יש לי שמים ש... מה זה? כולנו. כן, ואני לא רוצה שאנשים יחשבו שאני כל היום האפי האפי האפי. כן, אני גם, כל היום כשרואים אותי, עכשיו אמנם אני מאוד רציני וכאלה, למרות שאצלי דווקא יש את הפן המאוד רציני שלי, במיוחד בשיטות החברתיות וזה, אבל פתאום כשעברתי מתחילת השנה את ההתערערות הזאת, פתאום התחלתי להציג צד אחר בי, צד הפן הקליל שפתאום התחלתי להציג אותו, כי כאילו זה גם היה טוב לי, רציתי רגע להראות צדדים אחרים שנמצאים בי.

נכון, אני אגיד שאחד המאזינים שלי, ארי, כתב לי, תדעי לך שלמרות הכל את ממש אופטימית, אז זה בדיוק מה שאני רוצה כאילו שתבינו, אני לא, אני מצד אחד לא רוצה שיראו אותי בתור חד צדדית של רק האפי האפי, אני פשוט רוצה שתבינו שגם כשאני בדיכאון,. את אישה. מורכבת. בדיוק, אני אישה מורכבת, אתם מבינים? ואני מאמינה את זה על כולכם, ואני כן מאמינה שזה איזה כלי, גם תמיד אורטל אומרת לי, כי גם כשאת בדיכאון את עושה צחוקים, כאילו אני יכולה לבכות דמעות על זה שאני מופתעת, אבל אז תוך כדי להגיד, נו, מתי מישהו יבוא עשיר ופשוט יממן אותי, אתה מבין?

אז כאילו אנשים לפעמים רואים את זה, הם לא מבינים שאני באמת בדיכאון, אתה מבין? אבל זה בדיוק המנגנון בריחה שלנו. נכון. אני ואת בדיוק אותו דבר בקטע הזה, כי אני באמצע הפרידה, כן? באמצע הפרידה, הסיטואציה הכי קשוחה, אני חייב לספר בדיחות באמצע.

כן. כי זה היה הדרך שלי לברוח רגע מהסיטואציה שאני נמצאת, זה לא לברוח. זה היה המנגנון שלי בראש, של רגע להקליל את הסיטואציה בשבילי. בשביל הנפש שלי. לי זה עושה טוב.

ברור, בדיוק. לי זה עושה טוב. עכשיו משתלטים, יכולים להסתכל עליי, אני כולי כן גשדרתי את החיים. נכון, אני זוכרת. אבל אני צוחק.

אז זהו, אז אני אומרת, זה כן איזה שהוא כלי טוב. מישהי רשמה לי, אז באותו רגע שעשו לי את האינטרוויון, אני התחלתי, רציתי לעבוד בתור מורה עם נוער בסיכון לחודשי המלחמה לילדי המפונים. וזה שכר שהוא לא משתלם בעליל, ויש לי את הלקוח, הלקוח משלם לי לשעה כפול. וואו. אוקיי?

ואז אמרתי, אבל עדיין, אז אני אעבוד אצלו איזה חמש שעות ביום, ואני אעבוד עם הילדים ארבע שעות. ואמרתי לה, תקשיבי, כאילו, אם לא אני אעשה את זה, מי יעשה? ככה אמרתי לבחורה ברעיון, כי גם אמרתי לה, תקשיבי, זה ילדים שאני מרגישה שאני מאוד רילייטבול, בגלל שאני מעין זיקית, ובגלל שאני מזרחית, ובגלל שאני גם יכולה לצרוח כמו שצריך, אתה מבין? ואז החברות שלי עשו לי אינטרוונשן, ואמרו לי, לא, את מבטלת את העבודה הזאת, את העבודה החצי התנדבותית הזאת, את מבטלת אותה, כי את צריכה כאילו לחזור לעצמך. ומה זה, אם לא אני, זה דפוק?

כי אני יכולה להתנדבות. את מבינה כמה אנחנו דפוקים? כי אני מרגישה שלי יש גישה לילדים. שאני. אומרת, מסכנים יביאו להם מישהי אחרת שהם לא יאהבו.

ואז תסביך וונדר וומן. אני אסביך לגואל. כן, אני אציל את הילדים האלה, יפוסתם על הממייה, תסתמי את הבאש, בנות יותר טובות, הן הולכות עם ניסיון עם נוער בסיכון, לממייה. קודם כל לא. לא יודעת,.

קודם כל את בחורה מדהימה, יש לך הרבה מה להגיד, יש לך הרבה מה לתרום, ואת יכולה גם להביא להם צדדים אחרים שאולי אחרים לא יביאו להם. כן, אבל זה בא מאיזשהו רצון גם להקריב את עצמך, זה הבעיה. למה את צריכה להקריב את עצמך? לעומת זאת, אז באותו רגע, מה קרה? זה מה שאני אומר, כמה שנים ניצלו אותי על זה שלמען המטרה נעלה.

נכון, נכון, נכון. אז כן, אז זרמתי לזה. טוב, אבל בחינם מה? זה לא בחינם, כי שילמתי. זה היה הסברה.

זה שילמתי מהכסף שלי, זה שילמתי מהדברים שלי. כי יצאת מהעבודה ושילמת חלק. נכון, וביטלתי ימי עבודה בשביל זה, זה כאילו בשביל המטרה הנעלה. פגר. עד שהתחלתי להבין שוואלה, יש לי ערך.

ואם מישהו רוצה להזמין אותי, אם אני רוצה לעשות הרצאה בהתנדבות, זה יהיה עכשיו נגיד... צריך להפסיק להקריב את הצער, זה מה שהבנתי מהם, אבל גם באותו רגע, רק שתבין את התהליך שאני עוברת, אבל אז באותו רגע פרסמתי פוסט בקבוצה של הדרומים, של המפונים, שאני עושה שיעורים באנגלית בחינם. כי אמרתי, עם ילדים זה לא המצב השני. זה ממש אוקיי, זה גם שעה ביום, בסדר. כן, זה מתי שאני מכניסה את השיעורים האותיים.

זה אפילו לא שעה, זה 45 דקות. זה שונה. אז זה כאילו הפשרה שעשיתי עם עצמי. זה לא הפשרה, כי בסוף כולנו צריכים איזה משהו שישלים לנו את הנפש. כן.

וכרגע, בנקודת זמן הזאת, זה מה שישלים לך את הדבר הזה, לצד העבודה הקיימת שלך היומיומית. כי אני לא יכולה בלי. זה הסיפוק שייתן לך. בדיוק, בדיוק, זה ייתן לי באמת סיפוק. זה כמו הפודקאסט, זה הסיפוק ש...

נכון. ואנחנו נסיים את הפרק עם האנקדוטה החמודה. ומצחיקה, שקשורה גם ללימודי אנגלית, כדילקלן, כדילקלן. התכתבות של מישהי בבמבל, אוקיי? אני לא זוכרת מאיזה קבוצה זה, אוקיי?

מישהו רשם למישהי משהו על זה שהיא ספרנית, היא עשתה לו, מה? איך הגעת שאני ספרנית? אז הוא רושם לה, רשום שאת בוק קיפר. לא נו. עכשיו, בוא נבין.

רגע, זה לא נגמר. רגע, בוא נבהיר. מה זה bookkeeper? זה מנהלת חשבונות. כן.

מנהלת חשבונות, אוקיי? חבר'ה, זה accountant כזאת. מנהלת, לא, accountant זה רואה חשבון. נכון, אבל bookkeeper זה מנהלת חשבונות. היא מנהלת את הבוקס של החשבונות, אוקיי?

ואז היא עושה לו מנהלת חשבונות. אז הוא כותב לה, אה, חשבתי ספרנית. סורי, פחות מתאים. יש תפאטיש לספרניות!

תחשוב מישהו רואה מישהו עם מכנס ירוק זית יוצא לו אה אתה חייל עושה לו לא למה את חושבת ראיתי אותך עם ירוק זית אה לא זה מפולנברג אה סורי פחות מתאים יש לי פטיש לחיילים טוב ג'ונתן תודה רבה שהגעת בין כל הרעיונות בין כל המי רשת מי קשת לזה. בטח מה זאת אומרת בנות זה הבייס. זה היה יפה חבר'ה נשמור עליהם נשמור אמונים כן כן, כן, שרדנו, אני קשרת בינתיים. אני בן אדם מאוד אימוני. כן, יפה, אמרת, מאוד לויאל.

מאוד, אני מאוד לויאל. זה משהו שכאילו יודעים החברים שלי כולם, שברגע האמת, אני שם. כן, אתה מפקיר. טוב, בנות, יאללה, אוהבת אתכם. ביי.

ביי.

אני חושבת שאני אפסיק את הקונטרול.

פרקים אחרונים

לכל הפרקים

נוודות דיגיטלית וזוגיות עם ורדה קצאור

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
נוודות דיגיטלית וזוגיות עם ורדה קצאור
Loading
/

🗞️ להרשמה לניוזלטר השווה של הפודקאסט ⁠⁠⁠⁠לחצו כאן⁠⁠ ☕ לתמיכה בפודקאסט בעלות של כוס קפה חודשית ⁠⁠⁠⁠לחצו כאן⁠⁠⁠⁠ או הירשמו ⁠לערוץ היוטיוב⁠ כדי לעזור לפודקאסט להמשיך! הפרק הזמנתי את ורדה קצאור⁠ לדבר על נוודות דיגיטלית ויחסים- האם שני המונחים סותרים או שיש תקווה לפי המחקר האנתרופולוגי שלה? לסיפורים אנונימיים הגיבו למטה או שתפו⁠⁠⁠ בטופס האנונימי […]

שוגר שואו #2 בנסקו

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
שוגר שואו #2 בנסקו
Loading
/

ברוכות הבאות לפרק סולו מספר 2 והפעם עם השם- שוגר שואו! הגיבו למטה- ספוטיפיי:🗞️ להרשמה לניוזלטר השווה של הפודקאסט ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠. ☕ לתמיכה בפודקאסט בעלות של כוס קפה חודשית ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠⁠⁠ או הירשמו לערוץ היוטיוב כדי לעזור לפודקאסט להמשיך! לסיפורים אנונימיים הגיבו למטה או שתפו⁠⁠ בטופס האנונימי כאן.⁠⁠ אם אתם רוצים לקבל הצצה למאחורי הקלעים, […]

שוגר שואו #2 בנסקו

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
שוגר שואו #2 בנסקו
Loading
/

ברוכות הבאות לפרק סולו מספר 2 והפעם עם השם- שוגר שואו! הגיבו למטה- ספוטיפיי:🗞️ להרשמה לניוזלטר השווה של הפודקאסט ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠. ☕ לתמיכה בפודקאסט בעלות של כוס קפה חודשית ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠⁠⁠ או הירשמו לערוץ היוטיוב כדי לעזור לפודקאסט להמשיך! לסיפורים אנונימיים הגיבו למטה או שתפו⁠⁠ בטופס האנונימי כאן.⁠⁠ אם אתם רוצים לקבל הצצה למאחורי הקלעים, […]

איך לבחור את בן/בת הזוג המתאימים והאם הפכים נמשכים עם ד״ר קרן אור חן

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
איך לבחור את בן/בת הזוג המתאימים והאם הפכים נמשכים עם ד״ר קרן אור חן
Loading
/

יש לך סיפור שיתאים לעונה 2 של ״מבולבלת״? לכל הפרטים לחצו כאן פליז תירשמי ⁠לערוץ היוטיוב של הפודקאסט⁠ כדי שאוכל להרוויח כסף מהסרטונים שם. הפרק הזמנתי את דר קרן אור חן לדבר על האם הפכים נמשכים, על שפת גוף בהקשר של דייטים ועל המדדים להתאמה במערכות יחסים. רוצה כרטיס זוגי חינם לאירוע הלייב בספטמבר? הירשמי […]

איך לבחור את בן/בת הזוג המתאימים והאם הפכים נמשכים עם ד״ר קרן אור חן

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
איך לבחור את בן/בת הזוג המתאימים והאם הפכים נמשכים עם ד״ר קרן אור חן
Loading
/

יש לך סיפור שיתאים לעונה 2 של ״מבולבלת״? לכל הפרטים לחצו כאן פליז תירשמי ⁠לערוץ היוטיוב של הפודקאסט⁠ כדי שאוכל להרוויח כסף מהסרטונים שם. הפרק הזמנתי את דר קרן אור חן לדבר על האם הפכים נמשכים, על שפת גוף בהקשר של דייטים ועל המדדים להתאמה במערכות יחסים. רוצה כרטיס זוגי חינם לאירוע הלייב בספטמבר? הירשמי […]

איך לבחור את בן/בת הזוג המתאימים והאם הפכים נמשכים עם ד״ר קרן אור חן

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
איך לבחור את בן/בת הזוג המתאימים והאם הפכים נמשכים עם ד״ר קרן אור חן
Loading
/

יש לך סיפור שיתאים לעונה 2 של ״מבולבלת״? לכל הפרטים לחצו כאן פליז תירשמי ⁠לערוץ היוטיוב של הפודקאסט⁠ כדי שאוכל להרוויח כסף מהסרטונים שם. הפרק הזמנתי את דר קרן אור חן לדבר על האם הפכים נמשכים, על שפת גוף בהקשר של דייטים ועל המדדים להתאמה במערכות יחסים. רוצה כרטיס זוגי חינם לאירוע הלייב בספטמבר? הירשמי […]

#2 טיפול זוגי נתמך פסיכדלים וקינק ככלי טיפול אישי עם ד״ר איתמר כהן

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
#2 טיפול זוגי נתמך פסיכדלים וקינק ככלי טיפול אישי עם ד״ר איתמר כהן
Loading
/

🗞️ להרשמה לניוזלטר השווה של הפודקאסט ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠ ☕ לתמיכה בפודקאסט בעלות של כוס קפה חודשית ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠⁠⁠ או הירשמו לערוץ היוטיוב כדי לעזור לפודקאסט להמשיך! יכול להיות שMDMA יציל את הזוגיות שלכם? ראיינתי את ד״ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני שמלווה תהליכים רגשיים בעזרת חומרים פסיכדליים כמו MDMA. אז איך נראה טיפול זוגי בסביבה כזו, […]

#2 טיפול זוגי נתמך פסיכדלים וקינק ככלי טיפול אישי עם ד״ר איתמר כהן

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
#2 טיפול זוגי נתמך פסיכדלים וקינק ככלי טיפול אישי עם ד״ר איתמר כהן
Loading
/

🗞️ להרשמה לניוזלטר השווה של הפודקאסט ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠ ☕ לתמיכה בפודקאסט בעלות של כוס קפה חודשית ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠⁠⁠ או הירשמו לערוץ היוטיוב כדי לעזור לפודקאסט להמשיך! יכול להיות שMDMA יציל את הזוגיות שלכם? ראיינתי את ד״ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני שמלווה תהליכים רגשיים בעזרת חומרים פסיכדליים כמו MDMA. אז איך נראה טיפול זוגי בסביבה כזו, […]

שוגר שואו# 1- מה חדש?

בנות (הפודקאסט)
בנות (הפודקאסט)
שוגר שואו# 1- מה חדש?
Loading
/

פרק סולו של רעות- כל הסיפור עם הדני והאיטלקים המרוקאים החתיכים שהכרנו ביוון! להנחה של 50% על רמת התמיכה של באד ביצ׳ז וגישה לפרקים לא מצונזרים לחצו כאן והכניסו את הקוד קופון BAD50. רוצה כרטיס זוגי חינם לאירוע הלייב בספטמבר? הירשמי לניוזלטר השווה של הפודקאסט והיכנסי להגרלה! פליז תירשמי לערוץ היוטיוב של הפודקאסט כדי שאוכל […]

1 2 3 … 13

להזמנת מופע סטנד אפ למסיבה שלך!

סטנד אפ לא מצונזר למסיבת רווקות, גירושין וימי הולדת. המופע כולל הפעלה מותאמת אישית לאירוע ולחוגגות ע״י רעות שוגר מהפודקאסט ״בנות״.