הימנעות וקפיצה למים ברווקות, זוגיות ובחיים עם ד״ר אנאבלה שקד

רעות (00:00.142)
מה שהכי חשוב, שזה בכלל לא קשור לרשמות שיש לכן בראש, מה שהכי חשוב עם בן אדם זה שנעים להיות איתו. דבר השני שהכי חשוב זה שיש לכם מערכים דומים. והדבר השלישי שהכי חשוב זה שהוא בן אדם שאפשר לעבוד איתו, לעשות את עבודת הזוגיות, זה מבטיח קשר טוב.

ותלכו על הרשימת מקולת

ד״ר אנאבלה שקד (00:25.486)
שלום בנות, מה שלומכן. אני ראות, נעים להכיר, ולכל מי שמכירה, נעים להמשיך לחפור לכן, אוקיי? ושלום לביטשס החדשות שהצטרפו לקהילה האינטימית של הפודקאסט ואינסטגרם, שם אנחנו מלר לראות על כל מה שבא לנו.

ואם גם את רוצה לצטרף למועדון החסות, תוכלי לעשות זאת דרך הלינק לביימי קופי, שזה בעצם אומר שאת קונה לי קפה וככה תומכת בפודקאסט וזוכה לשלל התהוות. כל הלינקים בתיאור של הפרק וכמובן באינסטגרם. ומי שהייתה באינסטגרם השבוע ראתה שהעליתי לכן צילום של חוזה עבודה חדש שחתמתי, ואמרתי שאני אספר לכם על הכל. אז כן, יש לי חדשות טובות.

מאה שבוע אני הולכת להרצות בקורס של שיווק במכללה וכל הסיפור של איך הגעתי לעבודה הזאת התחבר לי בול לפרק הנוכחי כי גם בכללי הרבה פעמים שואלים אותי איך הגעת לעשות א' וג' כאילו מה הקשר וזה תמיד כזה סיפור מסובך וכאילו זה לא מסובך במובן של מלא פרטים כן כאילו כן כמובן שעכשיו אני הולכת לחפור לכן עם מלא פניות וקיקרות אז שימו את הסיטבלס ותחזיקו מעמד אבל זה פשוט

מסובך במובן שזה לא ישיר. אבל מה שתמיד משותף לתשובות שלי של איך הגעתי לדבר הזה ואז זה, הוא שזה תמיד התחיל מאיזושהי פעולה קטנה, אוקיי? פשוטה. אבל זה פעולה כלשהי, שלפעמים לא ידעתי שתהיה לה את ההשפעה הזאת על הקריירה שלי, על חיי האבא שלי, אפילו על הבריאות שלי. אם אתם זוכרות, נגיד, את אפקט הפרפר עם אשתון קוטשר, החתיך הזה, אלוהים יעזור לו.

שאגב היה לי פוסטר שלו פעם בדירה הראשונה שלי, היה לי פוסטר שלו בשירותים, ככה ממש מעל ההסלה, זה סתם היה כזה בלי קשר, אבל זה היה אחלה תוקינג פיסק, וכאילו כל מי שהיוצא מהשירותים, היה מדבר איתי על הפוסטר של אשתון קוטשר, וכאילו איזה נושא שיחה יותר טוב יכול להיות, אני אשמח שכל הורח שבא אליי, פתאום איכשהו הנושא של אשתון קוטשר יעלה, שזה פתאום מזכיר לי שחברה שלי, אז סבתא של בעלה או משהו כזה, אז היא צלמת מפורסמת, ולאם…

ד״ר אנאבלה שקד (02:42.478)
יש בשיעותי עורכים, תקשיבו טוב טוב. תלוי להם תמונה מאוד ריאליסטית, תמונה באמת שצולמה על ידי מצלמה, לא AI, לא כלום, של בולבול שחור, אוקיי? של אדם אפריקאי, מאיזה שבט שהיא ביקרה בו, שאם כבר אנחנו מדברים על נושא שיחה, זה וחד נושא שיחה. נראה לי אני אעלה את זה לסטורי, אבל הביטשט, כאילו, כאילו לא נעים להעלות ככה בולבול אינ יור פייס, כן?

פעם אחת היא שלחה לי כזה, הנה אני בשירותים ותראי מה הולך פה. אבל בואו שנייה נחזור לעולם הסך שלי, אוקיי? אז אני רק אגיד שלאחרונה, אני קצת מתבחיינת, ואני יודעת, עכשיו תגידו, על מה את מדברת, לאחרונה, אנחנו שלוש עונות איתך, את מתבחיינת, נקודה, אז זה לא לאחרונה, זה לא חדש, זה לא ישן, זה לא כלום, אוקיי? אבל עכשיו, הנושא חדש, אני מתבחיינת עליו, זה שקשה לי מאוד לעבוד מהבית. מאוד, אוקיי? וזה קשה כי אני…

אני בן אדם שהוא אקסטרוורט, אוקיי? אני בן אדם מוחצן. ומצאתי שהדרך הכי טובה להסביר את זה, זה לקשר את זה לרמות אנרגיה, כי יש בנות שהן לא כמוני ואז הן לא יכולות להבין, אוקיי? אז אומרים שאנשים שהן מופנמים, כאלו אינטרוורט, אוקיי? אז הם נגיד קמים בבורקר עם 10 מטבעות אנרגיה, וככל שהן מסתובבים במהלך היום ויש אינטראקציות שונות, אז לאט לאט נגמרות להן המטבעות של האנרגיה. כאילו האינטראקציות האלה, יש כאלה שפחות, יש כאלה שיותר,

עכשיו אני במצב ההפוך, אני מוחצנת. משמע, אני קמה עם אפס מטבעות אנרגיה, שזה גם, זה לא כזה אמין, כי כל מי שמכיר אותי יודע שאני עלה בוקר רכסית עם אנרגיות, אבל בואו בשביל שהתיאוריה הזאת תעבות, בואו נמשיך עם זה, אני קמה עם אפס מטבעות אנרגיה, וככל שיש לי יותר אינטראקציות עם אנשים, כלבים, מבחינתי הציצים, סבבה? אז האנרגיה שלי עולה.

וכמובן, כמובן, יש לי את הרגעים שכאילו תנו לי לשבת מול הטלוויזיה על הנוח. זה מבחינתי פריורייט מנוחה, זה באמת איזה משהו שאני שואפת עליו, ובמיוחד שעות טלוויזיה, אני חייבת את השעות טלוויזיה שלי, כן? אבל כשאני כל היום בבית וזה לא יעזור אם אני יהיה בזוגיות, כי זוגיות ואינטראקציה עם בן אדם אחד או עם אותם חברים שאת רואה כל הזמן, זה לא מחליף את האינטראקציות שמשרד ועבודה נותנים לי.

ד״ר אנאבלה שקד (04:57.71)
עכשיו, יכול להיות שאתם עובדים מהבית, אבל אתם עובדים עם צוות, עם לקוחות, עם בוס, ויש לכם זומים. זה מבחינתי גם אינטראקציות. לי אפילו אין את זה. עכשיו, מה שהרבה אנשים גם לא יודעים זה שאני בחיים לא עבדתי חמישה ימים מהמשרד, אוקיי? בחיים לא. כי כשפרשתי מהלימודים בחו'ל, חזרתי לארץ, ואז עבדתי בכלל בארגון הסברה האמריקאי, אז הייתי עובדת מהבית, וכשהיו מגיעות משלכות של עיתונאים, אז הייתי איתם בכל הארץ. ואז אחרי זה התחילה הקורונה.

אז גם שהתחלתי לעבוד בעבודות כאילו משרדיות זה תמיד היה היברידי. אני אומרת לכם, זה ברמה שכאילו אפילו אין לי רוטיישן של פגדים למשרד. כאילו אין לי חמישה אהוטפיטים שספיקו לי לשבוע העבודה. אין, אין דבר כזה, כן? אז אני כן מאוד אוהבת את החופש, כאילו החופש הזה שיש לי לא לשים חזיה, לא לשים איפור, אפילו לא לחשוב על מה ללבוש, שתודו שזה סיוט. אני חייך כל מתי שבא לי…

אז בואו אפילו אני יכולה להיכנס לשירותי מתי שבא לי. זה מדהים, כן? אני לגמרי מעריכה את זה. אבל כרגע אני במצב שאני לא מרוצה. אז אמרתי, אני באמת חייבת לנכות פעולה ולא שמריא את הפעולה, לא הייתה, אה, זה גשת כוח למכללה הזאת. לא, לא, לא, את לא קשובה. אמרתי, אין קשר ישיר. לפעמים יש, אבל הרבה פעמים אצלי זה לא באמת בקשר ישיר. אז אמרנו, שימו חגורה דרך הכלכלה לפנינו.

אז אמרתי טוב, אני צריכה לנצל את זה באמת, לנצל את זה שאני עובדת מהבית ולמקסם את ההנאה שלי מהלוז הגמיש הזה שיש לי. אז התחלתי לצאת עם חברים אפילו יותר, וערב אחד הלכנו למין אירוע כזה בפייסבוק, פיינובר, בתדר. אף אחד לא באמת רצתה ללכת. בנות, זה התחיל רק באחת שרבע חצי, שתמסר בלילה. באיזה עולם יוצאים אנשים בשעה כזאת? כאילו מה, אני בת 18. מה שעוד יותר מקשה, במיוחד לאנשים כמוני, כי אני לא כזה ספונטנית,

זה העובדה שאת לא יודעת לאן את מגיעה. זה מסיבה, זה בר, אני לא יודעת. זה ממש הלא נודע. ואת גם לא יודעת אם יהיה כיף או לא, אוקיי? אז יצאנו לערב הזה, ואני נתקלתי במישהי בשם בר, שעבדה הייתי באיזו סוכנות לשיווק דיגיטלי במהלך הקורונה. היה לי אותה בפייסבוק, אז ראיתי מדי פעם פוסטים שלה כזה בקבוצות תל אביביות, אבל בחיים לא נפגשנו. כאילו פתאום בתדר אני רואה בחורה שלא ראיתי מעולם מחוץ למסך המחשב שלי. רגע סליחה, אני עכשיו שמתי לב.

ד״ר אנאבלה שקד (07:14.734)
שלא אמרתי תדר זה מעין בר כזה שמעלה ושמיסדה אין הגדרה לדבר הזה זה מעין פסאז' טורקי כזה, סבבה? לכל הלא תל אביביות פשוט שכחתי ששמירית ושימון יצאו מתל אביב כשנולד הילד השני אין, הנסחר דירה זה לא הבעיה פה זה התשלום על האגני ילדים זה מה שמוציא אנשים מהעיר בקיצור אז ראיתי את הבחורה הזאת ואנחנו מדברות ואני מספרת לה על הסוכנות שפתחתי לפרסום בפוטקסטים ומסבירה לה שזה חסויות, עניינים

והיא אומרת לי בואי נשב לקפה אולי אני אעזור לך וככה וככה עכשיו בואו לא באמת היה לי כסף שלם לה אבל אמרתי יאללה בואי נשב לקפה מה יכול להיות הנזק אז אני אקצר לכן רגע פתיחת סוגריים מי שלא איזי נעת כל הפודקאסט שאני אומרת את המילים או בקיצור או אני אקצר לכם זה שקר וכזו אל תאמינו למי שיוצאת לי מהפה אוקיי הנה סגור סוגריים כבר הערכתי בעוד 20 שניות את האינטרו אוקיי אוקיי אוקיי אז ככה

אז באמת מהפגישה שלנו הבנתי שהיא ממש יכולה לעזור לסוכנות, היא תותחית בשיווק והחלטתי להעסיק אותה כזה באחוז משרה, נמוך. עכשיו שימו לב, כבר בעצם העובדה שהתחלנו לעבוד ביחד, אז היינו נפגשות פעם פעמיים בשבוע לעבוד בבית קפה, וגם לפעמים פגישות בזום. אז כבר נקיטת הפעולה הזאת, שהיא, שמרית על איזו פעולה אני מדברת, הפעולה של לצאת לפיאנו בר בתדר, כן, כן.

אז כבר היא גרמה לי לצאת מהבית ולהגביר את האינטראקציות החברתיות שלי, שזה היה מה שהתלוננתי עליו, כן? אבל, עוד יותר חשוב, היא הגיעה לאחת הפקישות וסיפרה לי שעצרו את הקשר כי עשתה כמה הרצאות שקשורות לשיווק והציעו למשרה שהיא לא זמינה לעשות כי היא לומדת באותן שעות. ואני השעה ראיתה להתנגדות, מה, תשע חודשים קורס? לגבר, לא מסוגלת להתחייב לתשע חודשים, את רוצה שאני אלמה תשע חודשים? איך אני אטוס לחו לראה? איך, איך, איך? ואז היא אומרת לי, לא?

דווקא זה בזום, אני כזה, אוקיי, אבל נו עזבי, בטח משלמים פח ואז היא אומרת לי, לא, משלמים ככה בקח והיו לי עוד כמה התנגדויות שבדרך כלל תדעו אני כן יותר זורמת ופתוחה, ואז כבר הייתה כזה ההצעה השנייה שהיא סיפרה לי עליה והראשונה לא הייתה רלוונטית וגם לפני כמה חודשים אמרתי שדאי אני מתמקדת בכמה שפחות פרויקטיים וכמה שפחות הפיקי ההכנסה אבל בסוף זה היה ממש מושלם וככה תוך שבוע חתמתי חוזה ועוד יומיים אני הולכת ללמד שיעור ראשון, ש

ד״ר אנאבלה שקד (09:29.582)
אז בנות, מה מוסר ההסקל? מה הלקח פה בעצם? לצאת כמה שיותר לתדר. נכון, שמרית, יפה מאוד, אוקיי. לא, אבל באמת, רציני, יש לי עשרות סיפורים כאלה. תמיד ששואלים אותי איך הגעת בכלל ללימודי דוקטורט, מה הקשר ל-Latin American Studies, או איך הגעתי ל-ITEC, או שואלים אותי איך טסתי לפאקינדו ביי לסקר את מלון אטלנטיסט לרשת 13 עם שלוש ארוחות ומשרדות שף וכל האטרקציות וכל זה בחינם. איך?

איך? אז במקרה שלי זה בחיים לא היה דבר שהוא ישיר. זה תמיד היה שרשרת כזאת של פעולות קטנות שנקטתי והובילו אותי לדבר הזה. ואני רוצה רק להעביר, אני לא תמיד הייתי ככה, אוקיי? אני פגשתי מהדוקטורט כי אני הייתי במצב מנטלי על הפנים. פשוט פחדתי לפה לדיכאון. שם זה היה ברמה אחרת, אני יכולתי להעביר יומיים, שלושה, בלי לדבר עם נפש חיה. ואני לא אשכח שהייתי שם, וגם לפני, אז גל הייתה אומרת לי, אולי תפתחי אפליקציות, אולי זה… ולא פתחתי.

זה הפעם פעם שאנשים עוד היו כזה מתביישים של להגיד שהם יכירו אונליין ואני אגיד לכם את האמת רוב הסיכויים שאם הייתי פותחת שם אפליקציות הייתי שורדת שם הרבה יותר זמן ורוב הסיכויים שהייתי מסיימת את הלימודים כן לאו דווקא כי הייתי מוצאת זוגיות אבל נטו מזה שעה לאינטראקציות עם אנשים אתם מבינות? אבל כמובן כמובן, no regrets כי אז לא היה את הפודקאסט נכון אבל רגע תנו לי לסתור את עצמי אני מזכירה שאני לא מהאלה שאומרות אני לא מתחרטת על שום דבר שעשיתי בחיים שלי כן השמר?

את לא מתחרטת על הארוחה היא באודו ששלחה אותך לשירותים כל חמש דקות, את מתחרטת. אני לא קונה את כל הקלישאות האלה של לא מתחרטים על מה שעושים, מתחרטים רק על מה שלא עשית. לא, אבל יש לי הרבה יותר חרטות על דברים שלא ניסיתי מאשר על דברים שעשיתי, אוקיי? אבל רגע, שניה, אני שם הנקודה, ואני אגיד שבכל הקשור לחיי ההאהבה שלנו, אני חושבת שיש לנו הרבה חוסר הבנה של איך לפעול, בעצם איך לנקות לפעולה.

הרי אף פעם לא למדו אותנו. למדו אותנו שאם את מחפשת עבודה, תשלחי קורות חיים. אומרים לנו, אם את רוצה להיות יותר בריאה, יש מלא מתכונים. בריאים, את יכולה לקרוא, את יכולה ללמוד. אבל בכל מה שקשור לזוגיות, אני מרגישה שלפעמים הדרך שנראית הכי פשוטה, לנכות פעולה, זה ללכת לאפליקציות. כאילו, אני אומרת, הנה, אבל אני באפליקציות, למה עדיין אין לי זוגיות? ואני לאחרונה, נתקלתי באיזשהו מחסום, כי כרגע אני ממש לא רוצה לחזור לאפליקציות.

ד״ר אנאבלה שקד (11:53.262)
ואני רואה המלא נשים שמפרסמות כאלה פוסטים, איפה אפשר לפגוש גברים ואז כאן יש תשובות כמו בברים שמשדרים משחקי כדורגל או בקיר טיפוז, ויכול להיות, אבל אני לא חושבת שזה המקום שמשנה כמו העובדה שיצאת מהבית נשמה. הלכת, עשית מעשה, יצאת מהבית. והנה, אני היום למשל, הלכתי ליום הולדת של חברה בים, אוקיי? וואלה, חצי שעה נסיעה לא, חצי שעה נסיעה חזור בתל אביב.

כן? בשבת, בלי פחקים, כן? וכמובן זה עלה לי 80 שקל עם האוטוטל, אבל היה כיף, הכרתי מלא אנשים, רובם היו נשים, כן? אבל אי אפשר לדעת לאן זה הוביל, אתם מבינות? והשבוע הלכתי יום אחד לעבוד בבית קפה, לבד, הכרחתי את עצמי לצאת מהבית, וזה היה קשה שלא תחשבו, כי כשאת בדאון, עוד יותר קשה לצאת מהמצב הזה. וממש הייתי צריכה לראות פרק שלם של ה' לפני כן, רק כדי להגיד, די, עכשיו ראית פרק, עכשיו תציא. תציא, די, די לראי כיף בבית,

אז רק שתדעו שאם אתם גם שם, אני ממש מבינה אתם צריכות מישהי שתתחוף אתכן אז שלחו לי הודעה באינסטגרם אני רוצה לעשות א' וג' ומפחדת לעשות זה וזה נגיד אני רוצה לעשות א' וג' ואני מפחדת או שאין לי כוחות, אין לי אנרגיה ואני פשוט אנסה לתת לכן סתירה וירטואלית ואולי זה יעזור כמובן כמובן שהסתירה שלי לא מחליפה טיפול, אוקיי? אוקיי

ד״ר אנאבלה שקד (13:21.454)
אלו? ניצן? כן. איי זאת ראות מהפודקאסט בנות, מה נשמע? מה קורה? מעולה! איפה אני תופסת אותך? יואו, בעבודה. אה, יפה יפה, במה אתה עובדת? בגן ילדים. או מיי גאד, יואו, אני מת על ילדים. יואו, איזה קשה שהתקשרת. כן, אני התקשרתי כי את אחת מהבאת ביטשז החדשות. נכון. אז ניצן, מה זה תודה על התמיכה? תודה לך על מה שאת עושה. זה תוראי סכם.

אז ברוכה באה לדוקטור ענבל השקד, מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדרליאנית שהקימה את בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר, היא מדריכה מטפלים למקסום ההשפעה בפרקטיקה והורים על גידול ילדים מלא עומץ, אופטימיות ואקטיביות, והיא כותבת הספר לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלא אבא חיים. שלום. איזה כיף שעד פה. יואו, אני האמת קראתי את הספר.

קטניאלי עד פה

והיה שם גם מלא תרגילים ככה אלה אז אפילו הספר הוא אקטיבי. מהכן. הספר כבר מניע אותי לפעולה. למה?

כדאי תלמה? כמלה עושים כלום? לא קורא כלום.

ד״ר אנאבלה שקד (14:31.278)
נכון, ורציתי לפני שנתחיל ככה לצלול למים כמו בספר שהקריכה של המלאה באנשים שסוחים, רציתי לשאול מה זאת אומרת הימנעות?

‫אם אין עוד זה כל מה שלא עושים. ‫זאת דברים שאנחנו חושבות ‫שצריכות לעשות ‫או רוצות לעשות ולעשות.

עכשיו עולה לכם בטח בראש כזה, אני הייתי רוצה, אני הייתי זה, אני נמנעת מזה. אני גם אמרת לך לפני הפרק שאני מרגישה שאני דוגמה לא טובה, אבל בוא נראה, אולי תפריחי אותי, כן? נכון. כי אני מאוד כזה דואר, ואני תמיד אומרת שיש לי, היו לי כישלונות בחיים, אבל אף אחד לא זוכר אותם, כי אנשים זוכרים רק את הנצחונות שלי. נגיד, זוכרים שהתקבלתי בית ספר ללימודים בארצות הברית, אבל אף אחד לא זוכר.

שאני הגשתי לשבעה בתי ספר אחרים, ואליהם לא התקבלתי, ויש שם אחד, שניים שרציתי יותר, כן? אני גם מצניעה את הפרטים האלה, אני לא אשכר, כן? כן. אבל זה גם היה מאוד קשה, מאוד מפחיד, גם לפרוש מהלימודים, הייתה החלטה מאוד קשה, אבל בסוף לפעמים אני חושבת שאנשים מונעים אולי ממה הסביבה חושבת, בעיקר על הרקישלון שלהם, יותר ממה שהם עצמם.

כן, גם מה שהסביבה חושבת, איך הסביבה מגיבה לכישלון בצורה קצת לא נורמלית, כאילו שזה משהו לא רגיל או שלא היה אמור לקרות, או שאם קורה זה, מעיד על זה שאת לא טובה או שווה או משהו כזה, ולכן יש איזו ורסיה אפילו לשתף בכישלונות, משהו שאני חושבת שזה היה נורא נחמד אם היינו עושים הרבה יותר סבבים של…

רעות (16:11.47)
‫פאשלוט וניסיונות שלו הלו יפה, ‫ולא רק לספר, ‫כמו שאנחנו עושים בפייסבוק, ‫על ה…

על מה שמצליח ומה שעובד וכן הלאה.

ואז את חושבת שאולי מבחינה חברתית זה היה מנרמל את הכישלון ואז אולי אנחנו מרגישים איתו יותר בנוח או שבן אדם שהוא נמנע עדיין זה לא משנה כמה הוא יראה שכולם עוברים את זה?

לא, זה קודם כול התפיסה החברתית היא מאוד מאוד משפיעה. אני חושבת שאחד הדברים שקוראים בישראל, למשל בתחום של סטארטאפים, זה שכישלון בסטארטאפ לא מעיד על האדם שהוא לא שווה. כאילו אנשים יכולים להפסיד, לא להצליח ולנסות שוב. והרבה פעמים במדינות אחרות, למשל בתחום הזה, זה אדם שנכשל, לא יכול לנסות שוב. אני חושבת שאם הסביבה…

משנה, וזה כל כך חשוב, כי כל דבר, כל מקום, אפילו המקום הזה שאנחנו נמצאות פה, שהוא מאפשר זרימה שבה יש דברים שם נדרים ומועילים וגם חלק שלו, ככה זה יהיה טבעי, זה יהיה טבעי ו…

רעות (17:28.046)
מתחלק, חצי חצי כזה, חצי מצליח, חצי לא, במקרה טוב, משהו כזה.

אבל זה מצחיק אותי שאמרת על סטארטאפים, כי אני בעברי הייתי מדריכת סיורים, קראו לזה סטארטאפ אייל, והיינו פשוט מדריכים קבוצות מחו'ל על סטארטאפ ניישן, ובסוף הסיור היינו אומרים להם, למה אתם חושבים שאנחנו בארץ, אנחנו הסטארטאפ ניישן? והרבה שם היהודים היו עונים, אה, כי אנחנו עם הספר, ומאנשים החלום, ומלא כאלה סיבות, את יודעת, כאלה מיסטיות נעלות.

והתשובה שלנו הייתה, והמדריכה כאילו, צריכה להגיד להם, לא, אנחנו, start-up nation, כי אנחנו לא מפחדים להיקשל. זה בדיוק היה זה. והיינו משווים את זה ליפנים, שהיפנים והסינים באים ללמוד מאיתנו, ובאים להשקיע בנו, והם בחיים כאילו לא הצליחו, כי הם מאוד מפחדים להיקשל. כן. ובסוף משקיע, שהוא בא להשקיע, הוא יותר יש סיכוי שהוא ישקיע בסטרטאפיסט שכבר קשה ולמד את הלקחים, מאשר בסטרטאפיסט שלו שרק עכשיו התחיל, כן?

תחשבו על זה, מה שאמרת עכשיו, זה שמי שקשה למד, זאת אומרת, יש שיעורים שנלמדים, חוויות שנעשות, ואנחנו יצורים כל כך משתפרים, כאילו יש לנו יכולת ללמוד ולעשות בפעם הבאה משהו יותר טוב, מה שעשינו על זה בפעם הקודמת, תחשבו על זה גם בתחום של זוגיות, אני מקווה שאתה משתפרים גם בחירה, כן. של מישהו מתאים יותר, גם ההתנהגויות שלנו, מה עשינו שחיבל, שירחיק, שלא עבד, ואין סיפה שלא נשתפר, אז אין…

‫אנחנו יכולים הרבה טעם ‫להתעכב על מה לא ומה שלא עבד.

ד״ר אנאבלה שקד (19:06.702)
‫אז אולי בגלל שבאמת אני לא רילייטב ‫על בנושא הזה וקצת קשה לי להבין את זה, ‫אולי באמת תארי לי את הלך רוח של הבן אדם ‫שבאמת כרגע מה זה החרדה הזאת ‫שתוקפת אותו, מה זה הפחד הזה להיקשל, ‫מה הוא אומר לעצמו?

מעניין, זו שאלה ממש טובה, אני לא חושבת שאדם אומר לעצמו, אני לא עשה כאן, פוחד להיקשל. יותר זה נשמע כמו אין לי כוח, דחיינות, אני… התלבטות, יש איזה הרבה כיסויים לדבר הזה, העניין זה לא להתקדם, כאילו יכולה להיות תנועה, אדם שמתלבט, יש הרבה תנועה, קדימה ואחורה, מה שאין זה התקדמות.

יש שוב, בואי וואי

ד״ר אנאבלה שקד (19:48.046)
כן, בעצם את מאפיינת בספר כמה סוגים ואחד מהם באמת הוא נראה לי יותר ענפוץ של, זה לא כיפאון מוחלט, יש איזה תנועה, אבל היא קדימה ואחורה והתלבטויות האלה. וחוסר החלטיות, אני חושבת שזה משהו שגם אני וגם הרבה חברות ואנשים שאני מכירה מדברים איתי על זה.

וזה קשור גם לעוד מאפיין של הימנעות, שזה להשוות את כל מה שיש מולנו, לאידאל שאני רוצה. ואז בגלל שיש למעשה אמביציה מוגזמת של איך הדברים צריכים להיות, או באיזו מהירות וקלות הן צריכות לקרוא, הדברים צריכים לקרוא, שאז אני אפילו לא… כאילו אין טעם לנסות את הדבר הרגיל והפשוט וה…

להסתם להקים חברה לא אני חייב לעשות את זה לא אחד לא מדבר על C.O.O. מצליח או C.O.O. מצליח אנשים מדברים על ההוא שעשה אקזית אז בעצם את אומרת שהאדם או שנמנע הוא זה נובע מעצם איזושהי שאיפה למצוינות לאו דווקא בגלל שהוא לוזר או משהו כזה

ו…

רעות (20:51.79)
יותר גרוע מלוא זה, הוא יכול להיות רגיל. זה הפחד הכי גדול היום. כי אנשים לא רוצים שום דבר שהוא בסדר, רגיל, ממוצע, כל המילים האלה, אפילו טוב, המילה טוב. איך היה? טוב. הייתה מסדה טובה. לא מעניין. צריך להיות וואו, מדהים, מיוחד, משהו.

כולנו פתיתה שנק מיוחדים, כביכולה.

מה שנכון, אבל כל אחד הוא מיוחד באותה מידה.

נכון. אז זהו, זאת אומרת, השאיפה הזאת להיות אקסטראורדינרי, זה בסוף, זה היקב הקילס שלנו. כן.

אם אני רוצה, תמיד קשור, מצד אחד יש רגשי נחיתות, יש תחושה שאולי אני לא שווה מספיק, או הפחד שהתגלה באמצעות הכישלונות, אבל גם יש שאיפה שהיא לא סבירה.

ד״ר אנאבלה שקד (21:49.102)
אני שמה לב גם עם חברים על הרבה סוגי פחדים שונים שגם מניעים וגם שאלתי את המאזינות, אחת מהם כתבה על הפחד להתמסר ולהאבד, מישהי אחרת כתבה, להבין מה אני רוצה לעשות בחיים והפחד של איך אני אעשה את זה וישלם סחר דירה בתקופה שאני לא אהבוד, הפחד הזה משתק.

אני מכירה את הפחד להתפטר, הפחד לעזוב קשר, הפחד לצאת לטיול, הפחד לבקשה עלאה.

תראה, לא כל הימנעות דורשת טיפול. לפעמים אנחנו אומרים, אוקיי, אני לא עושה משהו, הוא לא מספיק חשוב, הוא לא מספיק קריטי לחוויית חיים שלי, או לתחושה שהחיים שלי שווים, והם ראויים ומלאים, ואז נוותר. גם אנשים אקטיבים, למשל, יש לנו בדרך כלל עיניים גדולות, יש דברים שאנחנו לא עושים, כי אנחנו לא יכולים לעשות הכול. אז מבטרים על חלק מהדברים. העניין הוא…

עד כמה הדבר שאני רוצה הוא חשוב לחיים שלי, ועד כמה גם היעדר של הדבר הזה, במיוחד במבט לאחור ועוד כמה שנים, אז תהיה תחושה של איך נתתי לזמן לעבור. שמישהי שאומרת, אני פוחדת להתמסר ולהאבד. בואו נפרק את זה. אז קודם כול הייתי אומרת בוחן מציאות.

זה

רעות (23:17.326)
למי מתמסרים או למה מתמסרים? זאת אומרת, האם אני מתמסרת לבחור שלא עושה סימנים של ראוי להתמסרותי? כן, למשל איזה פנטזיה כזאת, או שאני מוקדם מדי עם האדמה לא נכון, כאילו למה שתעבדי אם את מסורה, אם את עושה את עבודת הזוגיות במצאת בחור שמעוניין?

כבר חושבת על הסוף, את כבר…

למשל, אז יש… הייתי עובדת על היצירה של זוגיות בצורה הדרגתית שבה ההתנהגות היום-יומית של שני אנשים מפתיחה את היום הבא. אני אספר לה סיפור. אז יש לי חברה ש… פגשתי אותה בכנס, שהיא גם באה לארצות שם, באנגליה.

.

חומתי מה עבודות עוד בפותח

רעות (24:09.998)
והיא הייתה מאוד מאוד בדיכאון כי היא בדיוק התגרשה בפעם השנייה והיא לא חשבה שתמצא שהוא זוגיות. ואני הכרחתי אותה, היא במדינה שלא נהוג להיכנס לאפליקציות, במיוחד בגילנו המופלג, ובכל זאת זה, ומצא בחור… זה? כאילו באמת, חלום. הבחור, חלום. אני רק אגיד שוארגנטיני, כמוני. כבר אני…

אנחנו יודעים, אנחנו יודעים, להם את זה, שמוצ'רו זה באמת.

והיא לא אישה קלה מאוד, והוא בבסיס די איש מאוד נחמד, אבל פחדה שהיא תמתח את היחסים לקצה. כי מכינה על עצמה, ולפעמים כאן הייתי ידע, למשל, של טעות שהוא עשה, השאיר את השעון עם המעורר ליום הקודם, שהיה צריך לתעולה באמצע הלילה להגיע לטיסה, וכן. סיוט.

כי היא יודעת על עצמה את זה

רעות (25:05.998)
‫אבל התגובה שלה הייתה ‫אונש מוות, ‫על התקלה המצערת, ‫אך לא… ‫תאויית קורות.

זה קורה זה קורה זה גם הלחץ לפני התיסה מביא אותך עשות הרבה טעויות חבר'ה

‫הקיצר היא מאוד פחדה, ‫והיא אמרה לי, ‫איך אני אפתיח שזה ימשך? ‫ואמרתי לה, ‫מה שאת רוצה זה אהבת נצח. ‫היא אמרת לי, ‫ברור, אמרתי לה, ‫אני יכולה להבטיח לך אהבת נצח. ‫הסתכלה עליי, אמרתי לה, ‫כל מה שאת צריכה לעשות, ‫היא אומרת לי, ‫איך את יכולה להבטיח לאהבת נצח? ‫אמרתי, זה מאוד פשוט. ‫אני יכולה להבטיח לך אהבת נצח ‫ליום אחד. ‫אם את היום תהי סבירה, ‫שלא נגיד נחמדה, היא המחר.

מ…

ד״ר אנאבלה שקד (25:48.718)
‫היא מתה על התאריך שלך, סבירה. ‫לא, אולי לא תעולה, לא מדהימה. ‫סבירה טובה, בסדר, כן. ‫-זה יום אחר. ‫יום.

וזה אמר לי, ואם אני נורא כועסת עליו, אמרתי לה, אז תרגיע אותו. אבל מחר, לא היום. היום תהיה נחמדה.

יופה, יופה, אבדי תסיפור הזה

אז ההתמסרות, כאילו למה שתיגמר זוגיות ששני אנשים פועלים, לפחות אפילו אם אחד, במאה אחוז שלו, זאת אומרת במאה אחוז של החמישים אחוז שלו עושה את המקסימום, אז יש סבירות מאוד דולר שהם אחרות.

כן, אני חושבת שיש את השיטה הזאת באמת לקחת את זה one step at a time, כאילו באמת תחיל את היום, תחיל את הזה, אל תדאגי עכשיו מעבר לסוף, אבל אני גם כשאני דואגת לגבי הסוף של אולי נפרד בגלל שכבר עשיתי את זה ונכשלתי כביכול ונפרדתי ושרדתי, אז זה כאילו נותן לי את התקווה שהכל יהיה בסדר.

רעות (26:42.318)
אני חושבת שזה, אם הפחד הוא הפוך מהבחורה, שפוחדת שזה ייגמר, אם את פוחדת שזה יהיה רע וזה לא ייגמר, אז אולי הידוד הוא כזה, שלהגיד אחוז מתחדש. לא כדי.

אוהבתי חוזמת. כן. כן. ונגיד בלי קשר לזוגיות, הייתה מישהי שכתבה, אני רוצה לעשות איזושהי צעד, אבל אני מפחדת כאילו מה יהיה, מי שלם את הזכר דירה. כן. היא לא פרטה. היא לא פרטה מה. כן.

אבל זה הרעיון, מה זאת אומרת שלא תעבדי? שלא תעבדי במה שאת רוצה, מתי שאת רוצה? כי אם את רוצה לעבוד בשביל סכרדירה, אז יש לי חדשות, יש המון המון מקומות שמחפשים ועובדים, ממש בנרות. השאלה זה לא, אני לא רוצה לעבוד במה שאני לא רוצה לעבוד. ואם את מחויבת לסכרדירה, מה שייתן מנסם התחלה האמיתית של החיים הבוגרים ולא להיות נהיני חצי להורים?

אז זה שווה לפעמים בתקופות מסוימות אם אין את העבודה שאת רוצה לקחת את העבודה שיהיה.

כן, ונות גם אני עושה הרבה קרבות בואו אני עושה את הפודקסטים ואת כל היוזמות שלי ואת הסוכנות לפרסום אבל אני מחלטרת יש לי לקוחות שאני עובדת איתם ולאו דווקא אני רוצה לעבוד איתם אבל כאילו את מוצאת את האיזון אני עושה את מה שאני רוצה ויש לי את מה שמשלם לי כדי שאני אשרוט בזמן שאני עושה את מה שאני רוצה

רעות (28:08.078)
חרות מהזכירה, משהו שגם קשור לאמביציות המוגזמות, שהרבה פעמים יש לנו תפיסה שאנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים, אבל לא בטוח שאני אעמוכנים לשלם את המחיר שזה עולה. וזאת השאלה, כאילו האם אני מוכנה לשלם את המחיר של הבחירות שלי? וככל שכמובן עושים דרך יותר, ככל שתעבדי יותר בתחום שלך, ולאט לאט עם הלקוחות הנכונים, מן הסתם זה יהיה יותר אחוזי מהחיים שלך.

כן אני חושבת שבתחילת העונה הזאת אחרי המלחמה הגעתי למסקנה שבאמת יש לי הרבה דברים על הראש ממש ומרוב שהיה לי כאב ראש מכל הדברים שיש לי עשיתי אינפוגרפיקה כזאת וקאנבה ורשמתי ככה אני לא חשבתי אפילו להזכיר את זה כתבתי ככה הדברים שאני עושה ומכניסים לי כסף הדברים שהייתי רוצה לעשות והכניסו לי כסף הדברים שאני עושה אבל אני די פיתוחה שגם אם הכניסו כסף זה לא יהיה מספיק

נגיד הפודקאסט זה אחלה, סייד גיג, סייד הוסל, אבל אני לא יודעת אם בשנה הקרובה אני לא יודעת אם, לא יכולה להתפרנס מזה, משרה מלאה, וכאילו, ממש עשיתי כאלה ארבע, ארבע תורים ורשמתי את כל הדברים ואמרתי בחודש הקרוב, אני הולכת כאילו להתחיל לעשות אלימנציה של דברים, ונפטרתי מפרויקטים, שנגיד, לא עשו לי כסף וגם לא עשו לי טוב על הלב, וישארתי פרויקטים שלא עשו לי הרבה,

מבחינה כספית, אבל ממש מלאותי מבינה? זה גם איזה, זה לי זה מאוד עזר, רק עכשיו נזכרתי בזה. כן.

זה אגב הפירוש של בעצם להיות בוגר. להיות בוגר זה לבחור בחירות ולהיות מוכנים לשלם כמו גדולים את המחיר של הבחירות האלה.

ד״ר אנאבלה שקד (29:48.174)
דוקטור רנבלה אנחנו בדור… יצאת מהבית איזה בדרישות מוגזמות. נכון, נכון. אני חושבת שיש בספר גם הרבה סיטואציות שהן קצת נקרא לזה קיצוניות, בספקטום, אבל אני מכירה הרבה אנשים שאפילו את הדברים ה… אפילו דברים שנחשבים קטנים, נגיד חברות שקיבלו השכלה, הוציאו איזושהי דיפלומה, כרגע הן עובדות בלא יודעת מה, את צלמת, עשית קורס צילום, עכשיו את צלמת מבחינתי.

כבר עשית סילומים שניים שלושה, ואני אומרת לך, תפתחי למות בפייסבוק, או תרשמי בוואטסאפ העסקי, קוראים לי ניצן, אני צלמת, אוקיי? אני הוואטסאפ העסקי שלי, רשום מרקטינג וויזרד, למי שאין את השם שלי, היא לא יודעת. ואני כמה, יוני אומרת לה את זה, והיא אומרת לי, טוב טוב, והיא לא עשה את זה, היא אפילו לא כותבת את זה בפייסבוק. למרות שכבר היו לשני לקוחות, למרות שהיא כבר קיבלה את הדיפלומה, ואני אומרת, מתי תרגיש ששעת ראויה לכתוב את זה?

יותר ממישה אחרת שכן כותבת את זה. מה ההבדל בין איך לבנה?

כן. אז כנראה זה התחייבות כזו. זאת אומרת, אם עשיתי לחברים נניח, או על יקוחות הראשונים שלנו, בדרך כלל למכרים, אנשים שאנחנו מתנסים עליהם וזוכים באמת יצירתיות והשקעה מאוד גדולה של מתחילים, שזה משהו יוצא מן הכלל.

כן, כן. באמת, יש מחקרים שמראים שמתחילים, להם הצלחות כמו שיהיו להם עשר שנים מאוחר יותר, בגלל המוטיבציה, בגלל… אתם קולטות!

ד״ר אנאבלה שקד (31:19.406)
אני מבטשת לכם בהתחלה אתם לא ברנד אוט עדיין

נכון, נכון. עם הרבה אמביציה להצליח, הרבה רצון לתת, הרבה הכרת תודה על ההזדמנות. ואז זה מחייב, אבל מעבר למחייב להגיד אם אני, קוראים לי איקס ואני צלמת, אז אני לא מחר ימדו אנשים בתור ויקשו ממני לצלם. אז זה אומר, התחלה של התהליך הזה, שאת כשאת מדברת על מרקטינג, יש הרעיניים שלך נוצצאות, ורוב האנשים, אנשי המקצוע ונשות המקצוע,

לא משנה באיזה מקצוע הן, המרקטינג מחבר. ואז היא רוצה להצלם, אבל היא לא רוצה לעשות את החלק של הביסנד, שזה מעל הכול זה מיתוק ושיווק. ואז היא נמנעת להתחיל את הדבר הזה שהוא מאוד מאוד קשה, והאמת שהוא לא כיף לרובנו, שלא כיף לנו עם הקטע הזה. השאלה היא קודם כל, מה אני רוצה, והאם אני מוכנה לעשות את הדרך כדי להשיג את זה.

תודה, במה?

רעות (32:20.718)
‫ויש הרבה אנשים, ‫כמו שזכרת קודם את הפער דורות בינינו, ‫שהדור שלך, דור הוואי, ‫הוא הדור שהוא חולם מאוד בגדול, ‫אבל הוא לא רגל לעשות את הדרך הזאת, ‫את העבודה של דור, ‫הוא את ההגשמה של הדברים האלה. ‫לכן… מה? ‫זה לא חינם, האמת. ‫יש לזה מחר מאוד מאוד גדול. ‫-זה טוב, אמרי שאני…

לחילום זה חינם

רעות (32:46.766)
בדיוק, שזה בעצם הזמן עובר והדברים לא מוקשמים ויש איזו אכמצה שהולכת ונהיית גדולה יותר ומקרסמת ותחושה של הפסד.

ואם יש לי, פה דיברנו על איזשהו סיטואציות שהם יודעות כביכול מה הן רוצות, אני אומרת למצא סואלף בית והגימל כדי שזה יצא לפועל, אבל יש באמת מצבים שאת לא בטוחה. והזכרנו קצת במילה את ההתלפתות הזאת, את החוסר החלטיות הזאת שיש לאנשים, אני לא יודעת אם להתפטר, אני לא יודעת אם להחליף עבודה, אני לא יודעת אם לבקש העלאה, אני לא יודעת אפילו לאיזה משרה ללכת, אני מתראנת לכמה ולפעמים גם אני מרגישה את זה שהחוסר החלטיות הזאת משתתפת.

אני חושבת שזה הפוך, אני חושבת שאנשים משתמשים בחוסר החלטיות כדי לא לזוז. כי אין בחירה מושלמת, כאילו בסופו של דבר, כאילו כשאנשים רוצים לקבל החלטה, צריכים להבין, להתחבר פנימה למה שבאמת חשוב להם, ויותר מזה, למה שהכי חשוב להם.

זה כמו שלא באים אתיס מחיא על האינטואיציה שלך במובן מסוים או שלא…

זה לא רק מן הסתם גם, זה אינטואיציה, אבל גם באמת מה אני רוצה. עכשיו, אם אני רוצה, נגיד אם יש לי כמה משרות, אז תכתבי כל מה שקשור לך במשרה. נגיד שיש עשרה דברים שחשובים לך במשרה, עכשיו תסדרי אותם לפי הסדר, הסדר החשיבות. והמשרה הראשונה שיש את שלוש הראשונות, זאת המשרה שלך, כי לא תמצאי שום משרה שיש לך עשרת הדברים שאת אוהבת, ונחוצים לך ואת רוצה.

ד״ר אנאבלה שקד (34:18.989)
זה מזכיר לי שראיתי באיזו סדרה בינגר, איזה הזוי, הדברים שאני אומרת מטלוויזיה. כן, הכל, הכל, אני כתבי, רבי שאומרת, הצפוק של ידע, היא אמרה להם, סופרת שכותבת כנראה על דברים דומים, והיא אמרה להם, תעשו, תחלקו את הדף לארבע ותרשמו את האדיפויות שלכם, אחת, שתיים, שלוש, ואז היא אומרת, הדבר הרביעי, that's what's gonna ruin your life. כי אתם במקום להתייחס לשלושה הראשונים,

אתם תחשיבו את הרביעי או אלה, תאמר תרשמו נגיד עשר, השבעה האחרים הן לא הכי חשובים. וזה שאני נותנת להם משקל אולי בסוף can fuck me up כזה.

גם יכול להיות, גם לא כל כך…

כן, את אומרת באמת, הטופ 3 או הטופ לא יודעת כמה שתגידו.

‫אחד, שניים, השלושה. ‫אני חושבת שההתלבטות היא עוד אחד ‫מההתעסקויות שהן במקום לעשות. ‫כי כשאת אומרת בסופו של דבר, ‫צריך להבין משהו מאוד מאוד פשוט, ‫שכל מה שהופך את החיים לטובים ‫זה מה שאנחנו עושים. ‫עושים זה מלחייך למישהו ברחוב, ‫זאת אומרת, אני תרחתי… ‫-לאולך. ‫לסתכל על העיניים ולחייך, ‫אז זה עושה לי יותר טוב ‫מאשר ללכת עם הראש הבאדמה.

רעות (35:33.71)
ולצאת ול… פשוט, הכול זה לעשות. כן, לא… בגלל אם זה בזוגיות, זה לא רק ג'וגינג, כן? זה לא לשאר ולחשוב שמה שהוא יקרה בלי שנעשה אותו.

אנחנו לא הריפוטר ופתאום אנחנו נגיד שרבית נמרות שאינה גם ענפת שרבית זה פעולה חבר'ה

ד״ר אנאבלה שקד (36:01.966)
אני ניתן מגניתי כבר ואתם מאגנות לפותקאסט בנות. ורציתי שניה לחזור לעולם הזוגיות בגלל שבאמת בפותקאסט אנחנו מתעסקות בזוגיות, ברווקות, במיניות. והיה איזשהו קייס טדיה אחד בספר שממש אמרתי וואו, זה רלוונטי. וסיפרתי שם על ורד, עורכת דין מבריקה, הגיעה אליי בגיל 39 כשמטרתה למצוא בן זוג ולהקים משפחה.

כששאלתי אותה על קשרי הקודמים בחיים, היא הסבירה שזה לא היה זה. תהרה בפניי בפירוט מדוע נפרדה מכל אחת מארבעת החברים הרציניים יותר שהיו לה, ולמה דחתה והמשיכה לדחות מועמדים שפגשה בדייטים. אוקיי? ואז את אומרת שכמו להרבה אנשים אחרות, לברד הייתה בראש תמונה של גבר ובין זוג אידיאלי, והיא ידעה בדיוק איך זוגיות צריכה להיות ולהיראות, ואיך אישה צריכה להרגיש כשזה קורה. באופן לא מפתיע, אף אחד מהגברים שפגשה לא ענה על כל הציפיות שלה.

למה אני צריכה להתפשר? שאלה אותי שוב ושוב. ובאמת אמרתי, זה סיטואציה שיהיה סיטואציה מוכרת, שאני מרגישה שהרבה נאות ממין, נאות בין הקטע של להתפשר, לתת אור, לא לרדת בסטנדרטים, אוקיי? זה תמיד ה…

אוקיי, אז תן מוכנת.

תרנו לטפלף בעצם, איך זה עדוב אליו? נכון.

רעות (37:24.11)
‫אבל באמת לא, כאילו, מתוך… ‫תראו, אין דבר בחיים ‫ובטח בזוגיות שהוא לא פשרה. ‫זאת אומרת, לא קיימת ‫הזוגיות האידאלית, האדם האידאלי, ‫הקשר האידאלי, ‫וגם אנחנו, חדשות רעות לא אידאליות. ‫כן? אנחנו הולכים לדייטינג, ‫כמו שאנחנו הולכים לשופים. ‫אבל אנחנו, באמת, אנחנו ממש…

שופים אונלайн

מסתכלות עם המוצר, הוא טוב, אבל בשופינג לא מוכנים אותך גם. כאילו מספיק שיש לך כסף. נכון. וזה שלך. אז זה לא… אוקיי. אז צריך להבין שאם אני לא מתפשרת, זאת אומרת, אני עוד פעם, בואו נחזור על מה הכי חשוב. ומה שהכי חשוב, שזה בכלל לא קשור לרשמות שיש לכן בראש, מה שהכי חשוב עם בן אדם,

אלבי, זה יכול להיות מדהים.

רעות (38:20.334)
זה שנעים להיות איתו. הדבר השני שהכי חשוב זה שיש לכם מערכים דומים. הדבר השלישי שהכי חשוב זה שהוא בן אדם שאפשר לעבוד איתו, לעשות את עבודת הזוגיות, שהיא אומרת להגיד מה אני מרגישה, להגיד מה אני מבקשת, מה מפריע וגם הוא יכול, ואנחנו הולכים אחד לקראת השני. זה מבטיח קשר טוב.

זאת אומרת, פה במקרה הזה, בזוגיות, את לא אומרת, אל תלכו על הרשימת מקולת.

לגמרי. זאת אומרת, אנשים עורכות עם רשימה שאין לה שום משמעות ביחסים ארוכי טווח, כמו גובה למשל.

גם בסוף כשאת בקשרים, את רואה שנגיד, האקס האחרון שלי, שרמה, שמכוד, הוא היה על הדף מושלם. אמריקאי, חתיך, סטארט-אפיסט, היינו כזה פאור קאפל. מציאות לחוד ומה שהיה על הדף, לחוד לגמרי. אני חושבת שכן לפעמים, אם את מסכילה להבין את זה, לפחות את הקטע הזה של אל תלכי על מה שהיה על הדף ועל רשימת מקולת, אז כבר את באיזושהי נקודה פתיחה יותר טובה, ואמרת ערכים.

מה זה אומר, נגיד, הארכים…

רעות (39:28.334)
וזה לא יושב שחשובים לכם, שזה סוג של תפיסת עולם, של איזה סוג חיים אתם רוצים לחיות, איך אתם רואים את החיים. למשל, אפילו להגיד בקשר לאורות, נניחים, אחת כאן רוצה, ואחת שאני לא רוצה אורות, אז אתם תהיו בבעיה עוד כן, יכולים להיות פיקוחים. זה לא תחשבו על, טוב, אני שכנע אותה או אני שכנע אותו. כן. כאילו, כי לחיות עם מישהו שרוצה ילדים ולא להביא אותם או להפך, זה חצי-חצי תיק מאוד מאוד גדול.

אני מרגישה אבל, ואולי יש פה מי שבמאזינות שהזדהו איתי, שאני כן נותנת, לפעמים מגיעה למצב שאת אומרת, אני נותנת יותר מדי צ'אנסים. די, נמאס לי. אני קרוא מה נותנת צ'אנסים ואחרי דייט רביעי אני מגלה שסתם בזבסתי עליו את הזמן.

אני מבינה רק שאת אומרת את זה ככה, כאילו נותנת צ'אנסים, אני חושבת שאת בהתבוננות ונראה שחקו הנערים לפניי. כאילו, זה לא, אני לא נותנת לו צ'אנס, אני צריכה להיות שם, אני צריכה להשקיע, אני צריכה להיות הגרסה טובה שלי בתוך הזוגיות הזאת ולראות אם זה עובד. עכשיו, אני אגיד לכם…

שלו שאני כבר מגיעה על הדייד ואני מרגישה שכאילו הוא נראה לי פחות מתאיר עם אבל בוא נראה אני נתן לזה צ'אנס

לפי מה נראה המחאות מתאים. כאילו אם את מגיעה, לדי, ואין משהו שדוחה בצורה נגיד פיזית לפעמים, או כמו שדיברתי מליעת אם אני לא תועל ריח, כאילו לפעמים יש דברים שאת יודעת שזה לא. אבל אם לא, את לא מכירה בן אדם בפעם אחת, ואם את באה מסקרנות ואתעניינות, זה עולם אומלואו, וזה יכול להיות באמת אנשים, זה לא לתת שאנס, זה להגיד בוא נכיר יותר ונראה אם זה מתאים.

רעות (41:03.278)
קצ'ה גדול, וזה המסר המהות גדול שלי, ואני יודעת שתסנא אותי על זה, אבל לא אכפת לי, סגרתי את הקליניקה ואני לא מקבל להם. אז פאק אוף. אני רק מכשירה מטפלים. זה שאם לא תתפשרי עכשיו, תתפשרי עוד יותר אחר כך. לא יבואו יותר טובים, יבואו פחות טובים, כי יותר טובים יתחילו להתחתן. זאת אומרת, האנשים הם מסוגלות זוגית טובה מוצאים.

את החצי השני ויוצרים זוגיות ומתחתנים ויוצרים, ואז אלה שלא, זה מנשים היותר עם אולי קשיים בתקשורת או שכבר התרגלו מאוד להיות לבד או שרוצים לא סגורים 100 % שרוצים זוגיות, כי רוצים זוגיות, אבל גם רווקות בזמנית זאת אומרת זוגיות, אבל עם החופש המוחלט לעשות מה שבא למטה שבא לי.

כן, שהיום יש לזה גם פתרון עם כל העם המונוגמי, כן? אהבתי את המשפט, את הטרם הזה, מסוגלות זוגית, האם יש לי מסוגלות זוגית.

בדיוק. וכאן אני חושבת שמה שוורד, שהיא אמרה, אני לא רוצה להתפשר, ואמרתי להמותק, כלום זה פחות ממשהו, אז יש פה פשרה. אוקיי? אז אנחנו מתפשרים מאוד.

מה עם ההפוך שאני יותר מבטאה לנגמי

רעות (42:14.702)
תראי, בית קומפני זה באמת יחסים מראילים. זה משהו ברור. כאילו אם יש תוקסיק רוליישנשיפים, יש לא יודעת, גזלייטינג, זה בני אדם לא סבירים, אבל צריך להתרחק מהם. חוזרים לדבר, זה לא, אני חושבת שאנחנו מדברים על כן, על איזושהי פנטזיה שלא קשורה לכלום, לא קיים, זוגיות זה עבודה, עבודה קשה.

בן

רעות (42:40.878)
לאורך שנים, אז זה החלטה. אם רוצים להיות בזוגיות, אז נעשה את העבודה הזאת. אם לא רוצים להיות בזוגיות, נעשה את העבודה השנייה של חיים של רווקות שהן גם לא כל כך פשוטי.

יש אנשים שאני מכירה בחיים שלי שלא היו במערכת יחסים או מעולם, משמעותית, נניד, למרות שמשמעותית יכולה להיות גם שלושה חודשים מבחינתי, כן, אבל נגיד ארבעה חודשים ומעלה, או כאלה שאומרים, כן, אבל אני בחיים לא… אומרים לי את זה, אומרים לי, כן, היה לי בני זוג, אבל בחיים לא גרתי עם בני זוג. או שהיה להם מערכת יחסים בצבא, נגיד, ואז עשר שנים של רווקות, נושקות, נושקים לגיל 39, ולא היו בזוגיות.

האם זה מעיד על איזושהי סוגלות זוגית? מה אפשר לעשות במקרה הזה?

זה תלוי מה רוצים. אם רוצים להיות בזוגיות, זה לא משנה כמה זמן לא היינו בזוגיות, צריך לעשות את ה… להתאמן בדברים שמאפשרים יצירה של קשר וההמשכיות של קשר. וכאן יכול להיות שצריך עזרה, שצריך ללמוד. אפשר ללמוד במספרים, כמו הספר הנפלא של ד. זבית אברמסון, לומדים זוגיות, ממש ספר, לומדים זוגיות, שממש מדבר על איך עושים את עבודת הזוגיות.

אפשר להלכת לתיפול, אפשר להלכת לאימון.

ד״ר אנאבלה שקד (43:58.542)
‫טיפול, אבל דיברת פעם, ‫באחד הרענות שלך, ‫על טיפול שהוא ממוקד בנושא הזה. ‫שלא רק טיפול…

אני חושבת שכל טיפול צריך להיות ממוקד. אני עובדת בגישה ממוקדת, יש דבר כזה, גישות ממוקדות, אז מה את יוצאת ספר, אגב, מטפלים ממוקדים בישראל, הטיפול הממוקד בישראל, אז הן גישות שונות, אבל הכוונה היא שיש איזשהו מיקוט טיפולי. זאת אומרת, גם מטרה שבסופו של דבר מתקיימת במציאות, כמו למשל, אם מטרה למציאת זוגיות או ל…

מציאת הכיוון המקצועי, זאת אומרת, וגם אם יש, נגיד, זוגיות, אז בדרך כלל זה להיטיב, לשפר, לשמר את מה שיש. ותיפול, כן. ואם אני יכולה להגיד לך שאותה בחורה שהגיעה לה היא בגיל 39, הייתה 4 שנים בתיפול, ועבדו על הילדות שלה ממשך 4 שנים. לא, אגב, לא ילדות דרמטית כשכזאת, של טראומטית, שאי אפשר להלהמשיכה לה.

והשנים עוברות, ואז כאן וכאן גם המקום לציין של ההחמצה הגדולה, שאגב חלק במודע או לא במודע מחכות שהזמן יעבור ואז כבר לא תהיה בחירה, אבל ההחמצה הגדולה יכולה להיות הנושא של הקמת משפחה, וכאן לא יעזור לנו שום דבר. ביולוגיה זה ביולוגיה. בדיוק, וזה חשוב, לא רק ביולוגיה, זה גם ההחלטה ה…

‫של אבי ילד בגיל מאוד מאוד מבוגר ‫ומשמעויות גם… בכל זאת. ‫בדיוק על זה.

ד״ר אנאבלה שקד (45:33.966)
עומד, אתמול דודה שלי התקשרה עליי, היא הביאה ילדה בגיל 43, היא אין ויטרו.

היא אמרה לי, תראי ראות, אני לא אומרת לך, יש לך זמן, כן? כי אני קיפיתי ביציות, אבל רק שתדעי שבלי קשר לקמות ילדים, להיות אמא בביל מבוגר, זה קשה. אין מה לעשות. ואני מינה, גם אמא שלי כאילו גם ילדה בגילה ארבעים, אז אני לגמרי רואה אותה עכשיו, אבל יש לתה ילדים הגדולים שטפלו, את מבינה? אז כאילו היא בסדר. אז אני לגמרי מסכימה, ביולוגיה אי אפשר לשנות אותה, לא רוצה להלחיץ אתכן,

אני כן, אני כן רוצה להלחיץ את זה. רוצה להלחיץ שתבינו את המשמעות של ההחלטה.

‫אי אפשר לתמונת הראש בכל. ‫לתמונת הראש בכל זה לא… ‫זה אימנות. ‫-נכון.

מה משקח?

ד״ר אנאבלה שקד (46:20.174)
וכשאת מדברת על טיפול ממוקד זה בעצם אומר, אז טיפול שהוא גם ממוקד איזושהי מטרה, אבל גם זמן.

בדרך כלל הוא יותר קצר. טיפולים לא ממוקדים. אפשר להגיד, זה לא חייב להיות קצר, כי טיפול לפעמים זה תהליך לבואי שדורש זמן, אבל בטיפול בגישה הדלרייאנית, הגישה שאני עובדת, מהמוצא הזה שלושה חודשים. זה לא הדברים מאוד מאוד קצרים.

זה קשור לסטי ביטי?

הגישה של ה-Larianity הייתה הבסיס לסיביטי, לא תמיד נוטים מה שנקרא לתת את הקרדיט. באמת? אבל כן, הגישה, בבסיס היא גישה קוגניטיבית, היא לא עובדת כמו סיביטי, גישה שעובדת עם עומק ויותר יצירתיות, זה לא מחשבות אירציונליות כלליות, אלא משהו מאוד ספציפי ואישי.

מדהים אוקיי אני מרגישה שגם בזוגיות אבל גם בכל מה שקשור למטרות שלנו הרבה מאיתנו מונעות מחרדה כאילו מה יקרה רציתי לשאול אותך איזה טבעי מה היא נותנת למישהי שכרגע זה מה שמניע אותה

רעות (47:28.334)
תראו, אנחנו לא, בהגישת לריאנית אנחנו לא חושבים שאדם לא עושה בגלל שיש לו חרדה, אלא שהוא מגייס חרדה כדי להצדיק את מה שהוא לא עושה. זאת אומרת, ברור שכל החלטה וניסיון קרוך בסיכון, כן? כל דבר, נכון? להחליט ולעשות משהו, לבקש משהו, להגיד משהו.

להגיד לעצמי, אני רוצה זוגיות ולהיות שם, להיות בחוץ בחיפוזה הזה, זה דורש אומץ בגלל שיש סיכון. והסיכון הוא הסיכון להיקשל. ואל מול סיכון, תמיד מרגישים חרדה, כאילו יש חוסר ביטחון, הנפש שלנו מאוד אוהב את ביטחון ונחות ושיהיה קל, וגם יש תשוקה למשהו שונה.

אז החרדה זה לא… זה חשוב שתהיה שם חרדה כי החרדה תשמור עלינו, היא הייתה נזהר, נראה מה מתאים, וצריך ללכת מעבר לתשוקה. פעם שאלו, אני זוכרת שבקשורים ממני להעביר סדנה, הלך להעביר הרצאות בצורה מרתקת, עם הרצאה המון בכל העולם. ואז אמרתי, אנשים יבראו על פחד קהל ואמרתי להם, ומה עם אהבת קהל?

כאילו, ואהבת קהל זה שאתה אוהבת את הקהל מספיק ויש לך משהו חשוב להגיד שהוא יותר חשוב ממך. ואז אם אני, התשוקה שלי לספר את מה שאני כבר למדתי, היא גדולה יותר מהחשש של האם אני אעיה מהמאמת או לא. ואז אני מתגברת, וזאת המילת המפתח בנושא של חרדה, אם אני, יש לי חרדה, ואני נמנעת, כי מנעות מיד מורידה חרדה, כאילו, אני מתרחקת,

ואז זה עולה עליו

ד״ר אנאבלה שקד (49:24.334)
‫בא זה נשום דבר.

‫ואז אני לא צריכה להיות בחרדה, ‫אבל אז יש משהו יותר גרוע מחרדה ‫שזה אכמצה. ‫בואו נתחיל לפחד מהאכמצה. ‫אם יש לי חרדה מהאכמצה, ‫אז מה אני עושה? ‫כי אכמצה בסופו של דבר, ‫בעצם מה היא עושה? ‫היא ממלה את חייכם בריק. ‫בעצם בעין.

כן, רבה אחרי אני מרגישה על

גם על קאצמית זה סידור למלא, למלא כאילו את הפער הזה בין מה ש… חשבתי שאני צריכה לעשות לבין מה שעשיתי. כאילו הרעיון הוא, אוקיי, יש לי חרדה, נתגבר. איך אני אתגבר? אם אני יכולה לבד, סבבה, אם לא אני אשים שיר, אם לא אני אתקשר לחברה, אם לא אני אתקשר למשפחה, אם לא אני אתקשר למטפלת. זאת אומרת, אני אעשה את כל מה שצריך כדי לעשות את הצד ולחיות למרות שזה סיכון.

זה לא כל כך נורא, וגם אם נכשלים בדיוק כמו שאמרת, בסופו של דבר, זה חוויה, זה לימוד, זה אירוע, זה לא את. הרבה פעמים עלכה עצמית זה גם אחד הדרכים המאוד יצירתיות למלא את הפער בין מה שאני עושה לבין מה שאני חושבת שהייתי אמורה לעשות.

ד״ר אנאבלה שקד (50:44.942)
כי מה, כי אם אני אלכה את עצמי, אז כאילו פתרתי את עצמי?

זה לא שפתרתי את עצמי, כמו… זה ממלא את הרווח הזה. כאילו שאני, אם אני יורדת על עצמי שאני לא בסדר, אז זה מחסה על הציפייה שלי שהייתי אמורה להיות מושלמת. אז אני… מי שמדבר רוע על עצמו לא חושב שהוא אפס, חושב שהוא לא מדהים. תזכירי את זה.

וואו נכון נכון אנחנו צריכים לשאובך, אנחנו צריכים לדבר עם מושגים אחרים, אמרנו לא מדהים

‫אולי, תפתיע אותן, ‫תגיד להם, ‫פעם הבא תשמיע, את בסדר, ‫את מאוד ממוצעת, ‫וזה מספיק. ‫זה נפל!

כן אוקיי חשבתי שנעשה אחד מהתרגילים בספר יש כמה מעניינים

רעות (51:29.678)
‫כן, זה שתרגיל נחמד, ‫שפעם הבאה שנעשה טעות, ‫להתאמן ולומר לעצמנו ‫משפטים מעודדים או מנחמים. ‫אחר כך אפשר להבין מה למדתי מהאירוע ‫ועל מה ניסו לחת לעצמי. ‫תגובה מעודדת לעשיית טעות ‫מפרידה בין המעשה ‫שצריך לתקן או לשפר ‫לבין הערך של האדם. ‫זאת אומרת, הפעולה האחת הזאת, ‫לעשות אנדו בין טעות או קשל ‫או כישלון לעובדן ערך, זה…

פעולם משנת חיים.

אז היה עוד איזה תרגיל בספר שאמרת, אני מציעה לכם לערוך רשימה של כל האמנויות שלכם, כל הדברים שאתם רוצים לעשות, להיות המטרות שהייתם רוצים להגשים, ואינכם פועלים לביצועם.

‫ככה מתחיל הספר בעצם, ‫התרגיל הראשון לדעתי. ‫כן. ‫כן, קודם כול לגלות ‫האם יש משהו שהוא מהותי. ‫כי שוב, לא, כל נעשה. ‫זה בסדר.

כן

ד״ר אנאבלה שקד (52:21.742)
כזה, זהו. לא, היא לא אמרה לכם לבצע, חבר'ה. נכון. רק אמרת, דעסו.

עד עוד יכול להיות שאני אגלה, שיש משהו שאני לא עושה, ולהגיד תפסיקי לב, אתה אומר, אתה לא באמת רוצה. אז יאללה, אפשר להוריד את זה.

אבל באמת בכתיבה פתאום, בכלל זה שאת מקדישה לזה, את ה-15 דקות לחשוב על מה אני רוצה, מתי, חוץ מהבמקלחת שאתם בלי הפלאפון, היה לכם את הדקה הזאת באמת לחשוב ולכתוב את זה. אז בלי תרוצים פה. כי אני יודעת כברכם עכשיו, התחילו לתרץ, עיראק אמרה, תעשו רשימה של כל האמנויות שלכם, כל הדברים שאתם רוצים לעשות, להיות המטרות שהייתם רוצים להגשים.

אם אתם מתקדמות, אולי גם תתנו לזה איך מספרי של מה הכי חשוב, כאילו את הסדרי הדפרויות גם. אם אתם ברמה יותר מתקדמת. תעריך גם, כן, אני אוהב את תעריכים כי בסוף אחרי כמה זמן אתה רואה שאולי הקשמת את זה או משהו, בטעות או במקרה, ואז… בסוף משהו של אין.

‫אצלי, אין בטעות. ‫אני לא מאמין. ‫אנחנו מצומח. ‫-לא, כן. ‫חברה שלי שהוציאה הדיסק מאמם, ‫צבייה ארוני, ‫אז היא כתבה שכאילו בתודות היא אמרה, ‫ולענבא לה שלימדה אותי שאין דבר כזה, ‫לפעמים חלומות מתגשמים, ‫אלא לפעמים מגשימים חלומות. ‫וואו!

ד״ר אנאבלה שקד (53:36.622)
מדהים, מדהים, מדהים. כן, האמת שאני עשיתי ויז'נד בורד לפני שלוש שנים, אפילו ארבע, וכאילו אני אומרת, במקרה הכול התגשם. זה לא היה במקרה חבר'ה, אני נקחתי את רגל אחרי רגל ועשיתי את הצעדים הזה, אבל זה תמיד כיף.

והייבסטייבסט. וצריך להבין את זה גם, שלא משנה כמה המטרה היא רחוקה, מה שיש עכשיו זה צד, וכשעושים צד ועוד צד ועוד צד, אז יש איזה אפקט מצטבר, וככה מקשימים מטרות משמעותיות, חשובות, שנסתכל אחורה ונגיד זה יותר טוב להקשים את זה מאשר לא להקשים אותו. נזכרו מה אלטרנטיבה. מה שעושה עם הנעות, זה להחזיק את המטרה הדמיונית בדמיון.

‫כאילו, את המטרה המוגזמת בדמיון, ‫ולהגיד, אם אני מצפה לבין זוג אידיאלי ‫או לזוגיות אידיאלית, ‫אני מחזיקה אותה בדמיון, ‫אני לא קוראת במציאות, ‫ואז אני לא שמה לב. ‫אין לי את זה, והזמן עובר…

בגלל שאני חושבת שהקטע… כן, וברגע שאת כותבת את זה, זה בעצם מחריך אותך להגיע… To come to terms עם מה שאת רוצה, ובעצם לחשוב על זה ואז להגיע להבנה שזה מה שאני רוצה. אוקיי, טוב, אז דוקסור, אני אבין לה תודה רבה שהגעת לפרוטקאט, יש איזה מסר סופי שאת רוצה לתת?

‫כן, אני חושבת שמה שאמרתי ‫במשך כל הפודקאס, ‫תתחילו לפחד מהחמצה. ‫הזמן עובר מאוד מהר. ‫שנים באמת, תסתכלו אחורה, ‫כאילו חמש שנים עברו בלי לשים לב. ‫אז אל תיתנו לזמן לעבור ‫בלי שמילאתם אותו, ‫מטרה שלי זה לא לחיים מושלמים, ‫אלא לחיים מלאים, ‫באהבה, משמעות.

ד״ר אנאבלה שקד (55:21.518)
למטרה

לימוד, התקדמות, כאלה שלא תגידו, כן, השנים האלה לא סתם נעלמו ונבלעו אלא חיינו.

.

‫לגמרי, לגמרי, לגמרי, ‫ואיפה אפשר למצוא אותך?

אוקיי, אז קודם כול יש את הספר שלי, שיצא גם בספרדית, נכרונה. ואני בפייסבוק, אני שוב, כרגע, אין לי, הקליניקה שלי סגורה, אני היום רק מלמדת מטפלים, וגם הורים. ואז אם תגיעו לשם, הורים לילדים צעירים, כן, אני רוצה לתפוס אותכם בדיוק. וחובה, חובה, לבוא לתגר העורות שלי.

ד״ר אנאבלה שקד (55:50.19)
.

ד״ר אנאבלה שקד (55:59.022)
אח, שתקועה, ביי

רעות (56:03.694)
כן, ממש וזה מה שאני עושה היום

כן ויש גם את האינסטגרם ונשים את הלינקים בתיאור של הפרג ותודה רבה שהזנתם

דה נות דה דה בוא